לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'. [ליצירה]
- [ליצירה] .... אני מניחה שמה שינשוף טוען יכול להתקיים רק כשאתה מאוהב בזה שמולך ולא בלהיות מאוהב. ואת הלהיות מאוהב, החתונה באמת עלולה להרוג. כי כבר אין אפקטים, רק לקום אחד מול השני כל בוקר. (והאהבה שלי היא לא האהבה שלו) [ליצירה]
- [ליצירה] "ובאמת אני לא מחפש תומכים או מעריצים, אבל אם נותנים ביקורת שתהיה הוגנת ושתצביע במדויק על הפגמים" למסגר ולתלות. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. קראתי איפשהו שילד צריך שישה חיבוקים ביום כדי לשרוד ושמונה כדי לחיות ולצמוח. ולי נראה שכשהגיל גדל, גם הצורך גדל. אבל עובדות החיים ממעטות אותם, הופכות הם נדירים כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] איך שיר נולד. "אבל כמה אפשר לכסות בעשן אינטלקטואלי של משוררים ולעשות עצמנו מבינים כאילו לא נהיינו לגמרי עיוורים למראות כה פשוטים כמו בוקר ושמים וצבע של עיניים ומי בכלל יודע מה המשחק ומה הכללים ומי בכלל מבין את המילים ומי רוצה לדבר הלא אפילו הדגים בים אומרים יותר" ("אבל כמה אפשר" של יונתן גפן מתוך "בעיקר שירי אהבה". יש המשך, אבל הוא פחות רלוונטי). ערוגה בוכיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת, אני זה אתה, שאין בסיפור הזה שום מסר דידקטי. אם כוונת היוצר הייתה לעורר אותנו לטבעיות הישראלית ולאמונה הוא היה מסיים את הסיפור כשגידי ועינת גרים להם בגבעה, הוא כותב לנקודה והיא מחנכת באולפנא. זה סיפור על החיים, על התמודדות ולא סיפור מגוייס לתובנות מעמיקות מוגשות מרוסקות בכפית. זה סיפור מעניין, כתוב טוב, וזהו. וזה די הרבה, ובהחלט די והותר. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה מה שאתה עושה בימי שלישי שלך עם נטובי, הא? :)) [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. *. [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן כמה משפטים שגרמו לי לחייך באופן מאוד מרוצה, אבל בדיוק בגלל זה כ"כ התאכזבתי. הסיפור שלך הוא קצת כמו מקדחה- אתה מעמיק ומעמיק אבל נשאר במקום. שזה טוב, עד שמגיעים לשכבות הקשות באמת- וזה חסר כאן. תחשוב בשביל מה כתבת את הסיפור, את האפקט הרגשי השגת ובאופן מצויין. אבל מה מעבר לזה? [ליצירה]
- [ליצירה] יופי. יופי של שיבוצים ופראפזות. אני אוהבת שירים שצריך להכיר. (בתנאי שאני מכירה). רק המסקנה מאכזבת קצת. ערוגה מקליקה. [ליצירה]
תגובות