לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] באמא שלי, אני לא כתבתי את כל שגיאוט הכטיב האלה!! מהתחלה: "זה בוא ניסע לספרד, יכול להיות שם נחמד" והגבתי אליו, מר חדש (שזה כמו המפלגה אבל לא) כי הוא זה שמזמין את בארי לשוב ארצה, אבל לא! בספרד הרבה יותר נחמד! (גם כשאני ערנית אני לא משו..) [ליצירה]
- [ליצירה] מכירים את הדעות שלי, כן? אני חושבת שהתגובות הן כלי אדיר. אני מאמינה גדולה בביקורת. אבל, "נדוש" ו"לא מתוחכם" זאת לא ביקורת. זאת רמיסה. פתיחה ב"ו" החיבור היא נפוצה, והיא עניין של טעם. אני אוהבת את הפתיחה הזאת. כשזה חוזר על עצמו בשורה השניה זה באמת קצת מעייף. כן, השיר הזה עוד לא שלם דיו (לא ברור איך הנחשול הופך לתיקון, המהפך הזה קצת מוטלא) אפקט ההפתעה חוזר על עצמו, ובחיתוכי שורות דרמטיים כאלה העניין הוא לקצר כמה שיותר, אחרת זה מעייף. יעלי, ברוכה הבאה, שיהיה בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] אמן (למרות האירוניה שלך). [ליצירה]
- [ליצירה] זה דיגטלי? אם לא, כדאי אולי להעלות את רמת הקונטרסט כדאי שיצאו גם קווי המתאר של החתול. [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, לא הבנת את העיקרון, זה אמור להיות, "אני בדכאון, אהובי ריסק עליי דאון". עכשיו תורך. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חוששת שלא הבנתי את הילד והממזר, אז משהו חסר לי בשיר. בכל מקרה, זה כוכבית ביותר. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי, זה כתוב ממש ממש טוב. מעביר תחושה מאוד מוכרת... אהבתי במיוחד את הכותרת. ממש זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אז זה מה שאתה עושה בימי שלישי שלך עם נטובי, הא? :)) [ליצירה]
- [ליצירה] או, סתיו. (ואף כוכבית לרפואה... :)) [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שהקטע קצת מפוספס, מה בין זה לבין אוסף אסוציאציות? לפעמים "פחות זה יותר", אבל לפעמים פחות זה רק פחות. וחבל. עד שאתה מפציע כאן, תשקיע בנו יותר. :) [ליצירה]
תגובות