לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ובעיניי קומפוצזיה טובה ככל שתהיה, ומשחק צמצם מקסים ככל שיהיה, זה לא מספיק. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה לחזותיים. :) [ליצירה]
- [ליצירה] צר לי, אני גם לא מסכימה. אם צורה הייתה בלוג אישי אולי היה מקום להודות למי שמשתף ונחשף. צורה היא לא היומן הפומבי של אנשים, למרות שלפי הרבה יצירות לאחרונה נראה שאנשים חושבים שכן, זה אתר יצירה שהוקם מתוך הנחה שאליטזם אינו מקדם ובטח לא יוצר איכות, אבל בנתיים נשארנו קרחים מכאן ומכאן. הנחת הבסיס בחוסר סינון היא שהציבור יוצר מנגנון סינון משל עצמו והמדד אליו הוא בתגובות. אבל התגובות הפכו לשרושר יום הולדת, מדור הד"ש היומי או פרגון הדדי לחברה מהכיתה. וזה עצוב בעיני. צורה היא אתר דמוקרטי, אבל הדמוקרטיה חיבת להגן על עצמה מפני דרדור האתר לרמה של עיתון סניפי, והתגובות הוא מנגנון ההגנה הזה, השתמשו בו בתבונה. [ליצירה]
- [ליצירה] אנחת עונג. (למרות שאי אפשר שלא להרגיש כמו עדר שלמרון נמאס מלבקרו, ולמרות שאי אפשר שלא להזדהות עם התחושה, זה שיר במינונים מרוכזים ובמילים מדוייקות. כמו שצריך. כמו שוקולד שלא יימאס). [ליצירה]
- [ליצירה] זה כאב. ובמקומות מדוייקים. [ליצירה]
- [ליצירה] :-)) (עם אף.) [ליצירה]
- [ליצירה] הדליקו אור ברחובות, ושיר זמרו בעיר, מחר על פני כל התקוות יופיע יום בהיר! וכו'. [ליצירה]
- [ליצירה] דומה לנואל מפליסטי, נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. מ"ההייתי מנשק אותך" השיר נעשה קצת דחוס מידי לטעמי. אבל שני הבתים הראשונים יפים. ברוך הבא. [ליצירה]
- [ליצירה] שחף, וגם תדהר, תדמיינו שהכותרת היא "נונסנס חזותי". עכשיו הכל מסתדר? [ליצירה]
תגובות