לפני שהטפטוף יהפך למבול
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה? החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט. (וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?) [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר אפשרי לכותרת: "לפני שהטפטוף יהפוך למנעול" (?!) [ליצירה]
- [ליצירה] "...חייב למצוא שער לא נעול..." פרץ, תחושות גועות, ומכל עבר מחסומים... נביש [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!! זה מדהים!!! אני לא בטוחה שירדתי לעומקה של הכותרת, אבל יש לי רעיון כלשהו. לאהודות, בכל מקרה... [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים. לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית. תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים. (אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :)) [ליצירה]
- [ליצירה] |משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'| זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה. זה מוצלח, זה מוצלח בעיני. [ליצירה]
- [ליצירה] גן נעול [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין: הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין, אחותי כלה. (קונטקסט, זה הסיפור) (תוהה איזה ציטוט מוצלח תחברי לתמונה שלי :)). [ליצירה]
- [ליצירה] ההקשר לשיר של אהוד בנאי (או ברי סחרוף, תלוי מתי נולדתם) הוא ברור.. אבל השער הרי לא נעול!! (כפי שציין גם יעקב) ועל כך תהייתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל כבר לא כ"כ קטנה, הא? זה יופי של שיר. ביחוד ההתחלה והסוף (אני לא אוביקטיבית, אני טיפוס של סוגריים) באמצע יש תחושה של התאמצות יתר, יש יותר מידי מילים שמחפות על תוכן קצת דל, וחבל. אין לי הצעות קונקרטיות, רק להצמד למה שבאמת רצית להגיד. דברי אמת ניכרים, ולי אישית הם ניכרים רק בהתחלה ובסוף. ואגב, זריחות מגיעות תמיד בעיתן ובזמנן. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] אסוציאציות קולקטיביות הן חלק מהכתיבה, לכן הייתי מוותרת על 'גל', עם כל הנאמנות למשלב. וגם בעיניי האדם מיותר. [ליצירה]
- [ליצירה] משיר לשיר את מתהדקת ומתהקצעת ו, אני נותרת ללא נשימה. ומילים. *. [ליצירה]
- [ליצירה] הדיוטות או לא, עכשיו שמתי לב שאני הבחורה היחידה שמגיבה כאן. אני מיד הולכת להגיב ליצירה "איזה איפור תאהב מירב". בכל אופן, נושא, רוצה לספר לנו מה עשית בצבא? ערוגה, שגם לאחותה קוראים תחיה. [ליצירה]
- [ליצירה] אנחנו כל כך רגילים להזדהות עם רבקה ויעקב, שזווית ההסתכלות של אמון של אב בבנו, בלי הרקע שלנו, היא מעניינת. יפה. אהבתי את המעבר מההתחלה הצינית ל"אני מבטיח לצפות". סחה היפי. [ליצירה]
- [ליצירה] או, אני אוהבת על מילים. וזה ממש ללא מילים. *. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. כשהרעיון לא כל כך מקורי, עוד יותר בולטת היכולת שלך לגבש מסגרת אמינה. רק בדיאלוגים קצת נפלת, וחבל. הנה באים ימים של שקט. [ליצירה]
- [ליצירה] פעם זה קרה לי במקרר של האולפנא. זה היה מצחיק אם זה לא היה קר כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] אבל אחים לא חושבים על האחר שהוא שחור וטמא. המבנה טוב, למרות שלא הבנתי למה (או על משלחיה) בסוגריים. וראוי לתת לקטע הזה שם. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי, לוקחים בשביל הכיבוש או בשביל העשירים? ערוגה, שאיף שי ווז א ריץ' גירל. [ליצירה]
תגובות