לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
אני לא היחיד שלא מזהה את הציטוטי שירים של ערוגה!
(ינקי, שרק לא מזמן שמע את השיר שממנו מצוטט העל עצמי שלה.)
~~~
מאוד יפה.
והחלודה, גם בלי הכותרת, נותנת אווירה של חורף. של ברזל קר.
ואני לא יודע עד כמה זה בכוונה, ועד כמה אפשר לכוון בדיוק דברים כאלה, אבל עדיף ככה, כשהפוקוס לא על חור המנעול, אלא על אורכו, פרט שמדגיש את הנעוליות שבמנעול, ולא את אופצית הפתיחה שלו.
(אוי, בהסתכלות שניה אני מגלה שהמנעול הזה לא נועל שום דבר, אלא את עצמו. ואולי נבחר בכוונה מנעול כזה, וזו בדיוק המשמעות.
מצד שני, אולי לא.)
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
לא עדיף היה למקד את חור המנעול- הנמצא במרכז-והעין מבחינה בו ראשונה?
החלודה, השחור-לבן והבחירה בפריט בודד מותירים רושם עוצמתי בהחלט.
(וגם לי לא ממש ברורה משמעות הכותרת..התאירי את עינינו?)
[ליצירה]
הכותרת, שהיא שיר מאוד מאוד מוכר יקיריי, נבחרה כי השער לא נועל שום דבר. אבל אהבתי את כל שאר הפירושים.
לגבי חור המנעול, זה ישמע ממש לא מקצועי, אבל זה בגלל הפוקוס הידני. נסו גם אתם בבית.
תודה לכל המגיבים, זה פותח כמה שערים.
(אבל אם אפשר להפסיק לשדך אותי בכל יצירה :))
[ליצירה]
|משתדלת להמנע מתגובת 'אהבתי'|
זה יפה, ואני אוהבת את השחור לבן הזה ("זה הפילם שהיה במצלמה", אז מה.) וגם את הפוקוס הזה ("נסו בבית", אז מה.) ובכלל, זו אחלה תמונה בעיני. ויפהשאפשר לפרש אותה ככה וכל כך הרבה.
זה מוצלח, זה מוצלח בעיני.
[ליצירה]
לפני שהעירו את עיני על שירו של אהוד בנאי
חיפשתי משמעות לכותרת והיא מעין:
הלכתי, עזבתי הכל, סגרתי את השער שמתי מנעול וכל שנותר לי להגיד זה- אחרי המבול
[ליצירה]
צר לי, אני גם לא מסכימה. אם צורה הייתה בלוג אישי אולי היה מקום להודות למי שמשתף ונחשף.
צורה היא לא היומן הפומבי של אנשים, למרות שלפי הרבה יצירות לאחרונה נראה שאנשים חושבים שכן, זה אתר יצירה שהוקם מתוך הנחה שאליטזם אינו מקדם ובטח לא יוצר איכות, אבל בנתיים נשארנו קרחים מכאן ומכאן. הנחת הבסיס בחוסר סינון היא שהציבור יוצר מנגנון סינון משל עצמו והמדד אליו הוא בתגובות. אבל התגובות הפכו לשרושר יום הולדת, מדור הד"ש היומי או פרגון הדדי לחברה מהכיתה. וזה עצוב בעיני.
צורה היא אתר דמוקרטי, אבל הדמוקרטיה חיבת להגן על עצמה מפני דרדור האתר לרמה של עיתון סניפי, והתגובות הוא מנגנון ההגנה הזה, השתמשו בו בתבונה.
[ליצירה]
הרעיון מצויין, גם ללא התערבות בצבעים שדי הופכת את המסר לפירה בכפית.
לשם ההגינות היה ראוי לציין שזה עיבוד לתמונה לא שלך. (אלא אם כן זאת תמונה שלך ואז אתה מפורסם).
[ליצירה]
אילנה, זאת מחרוזת מצויינת- אפשר ממש להרגיש גלים בין המעברים החדים שלך, בין כל הרעיונות המבריקים שמטלטלים אותך.
אבל, חסר הליטוש. "כמה דרכים מזוויעות לבטא את עצמה" או הסוגריים ב"כדאי", נוצרת תחושה של שרבוט. שיר לא אמור להאכיל אותך ככה בכפית ולסגור את עצמו אלא לפתוח בך משהו, ובשיר הזה זה מתפספס וחבל, כי שיר עם עוצמות כאלה חבל שיפול על הפרטים הקטנים, על המילים שמרכיבות אותו.
אך טוב ובשורות של חסד,
ערוגה .
[ליצירה]
שרה בערוגה מציעה לפון דה לה מרד להפסיק לכתוב מסרים אישיים מעל גבי האתר, ובכלל, לשוכני האתר הבטוחים בעצמם מספיק לא להגיב לאוסף המילים והשורות המקוטלג כיצירה.
תגובות