.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] ידידיה, התחלת טוב, אבל באמצע הפכת לצ'ופר. וחבל. כי גם סיימת טוב. אתה מסוגל להוציא מזה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מיגה, יש כזה ליונתן גפן, אבל אין ספק- שלך הרבה הרבה יותר יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אילנה, זאת מחרוזת מצויינת- אפשר ממש להרגיש גלים בין המעברים החדים שלך, בין כל הרעיונות המבריקים שמטלטלים אותך. אבל, חסר הליטוש. "כמה דרכים מזוויעות לבטא את עצמה" או הסוגריים ב"כדאי", נוצרת תחושה של שרבוט. שיר לא אמור להאכיל אותך ככה בכפית ולסגור את עצמו אלא לפתוח בך משהו, ובשיר הזה זה מתפספס וחבל, כי שיר עם עוצמות כאלה חבל שיפול על הפרטים הקטנים, על המילים שמרכיבות אותו. אך טוב ובשורות של חסד, ערוגה . [ליצירה]
- [ליצירה] היה טיול מוצלח, הא? זה אמיתי? אם כן, וואו. (אבל השם לא משהו בכלל). [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] תהיה: ואם הטרפתי את המיקרו, זה נחשב? [ליצירה]
- [ליצירה] יו, ברוכהבא. אני חושבת שגם אם אקרא את זה שוב ושוב, תמיד אגלה דברים חדשים. [ליצירה]
- [ליצירה] חת, אני מסכימה עם כל מילה שלך, אבל לפעמים, כדי לחיות במציאות המטורפת הזאת, צריכים להגדיר את הדברים. אין כאן רע מוחלט, אין כאן טוב מוחלט, אבל יש צדדים מוחלטים ומלחמה אחת ארוכה. אני לא חושבת שזה פתרון, אבל אני יכולה להבין את האנשים שבורחים לתמימות או להתלהמות. אבל, וזו הנקודה בה אני חולקת על החתלתול ועליך יהיה טוב, שתי הקיצוניות הן בריחה ואיומות, חסרות תועלת וחסרות תוחלת באותה מידה. [ליצירה]
- [ליצירה] |שתיקות| טוב מאוד- הרעיון, הגישה והביצוע. בהתחלה צרמו לי חלק מהביטויים, אבל אין ספק שזה הופך את היצירה אישית ואותנטית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] חובב, ד' תשרי התשס"ה . מסופר על רבי שבא אליו אדם וביקש ממנו שיעזור לו לחזור בתשובה. "למד אותי לבכות", ביקש אותו אדם. ענה לו הרב "לבכות זה לא מספיק. אני אלמד אותך לשיר". הרבה יותר קל לכתוב עצב. "נעים להיות עצוב" שר חמי רודנר, נעים וקל. הרבה יותר קל לברוח לחמימות המוכרת של כאב הפרידה, מחיר ההיכרות. כולנו היינו שם- כולנו התרסקנו בגלל אהבה, כולנו נכוונו בבדידות, וזה המכנה המשותף הכי פשוט. (שלא לומר נמוך) אבל זה לא מספיק, הייתי רוצה ללמוד לכתוב שמחה. להיות מסוגלת להתמכר גם לה, להתיידד איתה, להתכרבל איתה כמו שכולנו יודעים לעשות עם העצב והכאב. (אולי אפילו להאמין בה. מהעצב אנחנו לא דורשים הוכחות. רק המשחה נדרשת להוכיח לנו שהיא אמיתית. שלא תפוגג לנו באמצע). והנה, תראה איזה יופי אפשר לכתוב שמחה: http://www.tzura.co.il/thesite/yezira.asp?codyezira=2217&code=390 [ליצירה]
תגובות