.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] משיר לשיר את מתהדקת ומתהקצעת ו, אני נותרת ללא נשימה. ומילים. *. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, *. זה כ"כ כואב כשזה ההמשך. [ליצירה]
- [ליצירה] ווי, זה מהמם. [ליצירה]
- [ליצירה] לפני שהילדה הסהרורית מזמינה חשבון, נתעכב על נקודה סמנטית קצרה: טעות וכוונה. ונתעכב לרגע על ההסתברות. אם פלשתינאי מכוון לפגוע בחייל וחייל מכוון שלא לפגוע בחפים מפשע אבל מה לעשות, בשטח בנוי קורות טעויות, באיזה מקרה ההסתברות לטעות גדולה יותר? ובאיזה מקרה ההסתברות לאסון גדלה? [ליצירה]
- [ליצירה] עוד תהיה. אני סומכת עליך. |כוכבית של חיבוקים, חיבוק של שתיקות| [ליצירה]
- [ליצירה] אלוהים אדירים. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, תודה חזן על הרמז. עכשיו שהבנתי, יפה מאוד. (לא שלא היה קודם..) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, איך לפעמים הייתי רוצה להיות כזאת. אבל אחרי דקה זה עובר לי. להלהלה להלה ללה ללה. [ליצירה]
- [ליצירה] זאת הבטחה? כי אם כן, אני מוכנה לשתוק. (הלוואי). [ליצירה]
- [ליצירה] . הערה לגבי היצירה: הנימה הביקורתית (ודוקא הציניות בסוף היא קצת אחרת ומאוד מתאימה) יכולה להגיע דווקא משום שאסור לנו. ברור לי שאם הייתי כל שמחת תורה רוקדת עם ספר תורה, בעוד 20 שנה זה היה נראה כמו הרקדות באולפנא. חלק רוקדות, חלק נשרכות והרוב סתם תופסות שמש. כלומר, "הכמהון" שעליו מדברת טל נובע למשהו שנמנע מאיתנו. אם לבנתיים, ואם לאו. ב. לגבי השאר: טל,קשה לי מאוד מאוד הקביעה שלך שחוזרת שפעם נשים היו יותר מקושרות באופן טבעי. כך לי אישית, ואין מה להרחיב מעבר למה שכתב יאיר. יש לי תחושה שאם היינו מדברים לפני מאה שנה, היו בנות שהיו מצדיקות באדיקו את העובדה שלנשים אין זכות בחירה ורואות בזה עליונותן שהן לאיודעתמה מידי בשביל פוליטיקה. אבל היום, זה נראה לנו כל כך ברור שגם נשים בוחרות. א אז מצד אחד ישנה ההצטדקות הזאת של נשים מקושרות יותר, שבירת הכלים וכו', דיבורים יפים של בדיעבד, אבל דברים קורים. או שהם יקרו בכותל על ידי רפורמים, או שהם יקרו על ידינו. אבל כדי שדברים יקרו על ידינו צריך להכיר בדברים בעת התרחשותם ולהשתחרר משובינזם הפוך. אווף. [ליצירה]
תגובות