.JPG)
דפדוף בזכרונות
ערוגה .
-
מינימליסטית
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לקצת אחרת אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר). [ליצירה]
- [ליצירה] יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט". שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :) [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מסקרנת היכן ומתי צולמה? [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ערוגה, כ"כ יפה! חסר לי רק עוד סנטימטר שמאלה, בכדי לא לקטום את התיבות. מי משתמש עדיין בטלפונים כאלו?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! ממש נוגע ללב. את עושה דברים ממש יפים בש/ל! חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר. והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!" ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם... [ליצירה]
- [ליצירה] אני עוד צריכה לשוב לזה. אחד הטובים שלך, ארז. [ליצירה]
- [ליצירה] לאור התגובות כאן, 60 שניות על זכות הקיום של סאטירה בחברה דמוקרטית: כוחה של הסאטירה וזכות הקיום שלה הן מתוקף היותה כלי נוסף למחאה חברתית. הסאטירה לא אמורה לשעשע- אם תכלית הסטיקר היא להצחיק הרי שזה הומור וולגארי ונמוך. הסאטירה מטבעה היא מפתיעה ומחוצפת, ולכן יש בה מימד קומי, אבל לא *מצחיק*. זאת לא בדיחה. אלדר יצר כאן סאטירה שלטעמי מוצלחת מאוד, דווקא משום שהיא בועטת בלב קונזנסוס. זאת הייתה כוונתו של היוצר והוא עשה זאת בדרך מתוחכמת, אבל גם מהאוהדים וגם מהחולקים יצאו תגובות שמפספסות את המטרה, ומדרדרות את במת התגובות וחבל. אלדר, זה טוב. תביא עוד. ערוגה. [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם חזר והביא מתנות! יפה. אבל כמו תמיד, עם הזמן אני אבין יותר. ואבין פחות. [ליצירה]
- [ליצירה] עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על המילים. עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על הרגשות. עם השנים קשה מיום ליום חובת התבונה השותקת. והרחמים אינם חלים על הנידונים לאלם. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת, אני זה אתה, שאין בסיפור הזה שום מסר דידקטי. אם כוונת היוצר הייתה לעורר אותנו לטבעיות הישראלית ולאמונה הוא היה מסיים את הסיפור כשגידי ועינת גרים להם בגבעה, הוא כותב לנקודה והיא מחנכת באולפנא. זה סיפור על החיים, על התמודדות ולא סיפור מגוייס לתובנות מעמיקות מוגשות מרוסקות בכפית. זה סיפור מעניין, כתוב טוב, וזהו. וזה די הרבה, ובהחלט די והותר. [ליצירה]
- [ליצירה] מי זה גיא מינץ? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התיקון עולם מתפתל. מזל טוב כפרה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתקרבת, זאת הדרך של מיגד להגיד שהוא אהבת את היצירה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש לזה קצב טוב, ומעניין, אבל זה נגמר בלא כלום. וחבל. קצת יותר מידי עטיפה (טובה) וקצת פחות מידי אמירה. וחבל. [ליצירה]
- [ליצירה] רן, שתהיה בריא. בבוקר, בערב, לפנה"צ, אחה"צ וגבנ"צ. [ליצירה]
תגובות