אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
לקצת אחרת
אנחנו השתמשנו בבית עד לפני משהו כמו שלש שנים, כשממש כל אחד קנה פלאפון והתחלנו לפתח שרירים מיותרים באצבעות...(שני המכשירים עדיין ברשותנו, לכל המרבה במחיר).
[ליצירה]
יוסי סידר סיפר כשהם חיפשו טלפון כזה הרבה זמן לצילומי "מדורת השבט".
שאול- היא צולמה לפני חצי שנה בנגריה בשוק הפשפשים. בעל הנגריה כמעט שבר לי את המצלמה, ככה שאני לא מתכוונת לחזור לשם בשביל החצי סנטימטר שחסר... :)
[ליצירה]
יפה מאוד!
ממש נוגע ללב.
את עושה דברים ממש יפים בש/ל!
חשבתי, אולי היה מעניין לחתוך בגסות את התמונה גם מימין, על הטלפון, כדי להדגיש יותר את הקיר.
והזכרת לי משהו מצחיק בתגובה שלך: לפני שבועיים בערך הלכתי לגן הציבורי לצלם ילדים. התחלתי לעשות איזה בוק על איזה ילדה חמודה אחת שישבה מולי על מגלשה וחייכה לי, ופתאום הגיע איזה רוסי ענק, ואמר לי (תדמייני את המבטא הרוסי הכבד): "למה אתה מצלם? זה ילדה שלך? תצלם ילדה שלך!"
ואני רק ניסיתי למלמל משהו לא ברור על כך שאני אוהב לצלם...
[ליצירה]
זה סיפור טוב. הכנסת הרבה מרכיבים טעונים ובכולם עסקת בעדינות מרשימה, באבחנות שרק מי שהיה נוכח בסיטואציות יכול לתאר. זה סיפור שכתוב טוב- זורם, גם כשאת ניתקת מהעלילה המרכזית את חוזרת במהירות אבל בלי לקטוע או לאבד מהזרימה וזה חשוב ועשוי טוב. (כך בקריאה ראשונה, בקריאה שניה יש הרבה משפטים שצריכים ליטוש)
בנוסף-הייתי מחדדת יותר את כל העניין של החושים (אם מחשיבים הבנה כחוש שישי :)) לפעמים זה קצת תלוש. או לחדד בסיפור או לוותר על אחד החושים בכותרת שגם ככה יותר מיד "מאכילות בכפית".
שכוייח שנקטף הרגע מהערוגה.
:)
[ליצירה]
זה אחד השירים היותר יפים שקראתי- לקחת את עניין הרצוא ושוב כמשל לשיר השירים המודרני של העידן הפוסט מודרני בשפה רהוטה ומקצב ייחודים. יפה.
אההה, כן.
:)
(נו, מישו היה חייב).
[ליצירה]
לקח לי הרבה זמן, וקריאה חוזרת ונשנית ושוב, עד שהתחלתי להבין.
יקירתי, יש דברים שנח להם שלא נכתבו משנכתבו. כי גם אם יודעים לכתוב את זה כ"כ יפה (וצדקה ההיא שהגדירה את זה כגאונות), זה לא פחות עצוב וכואב, ונח לו שהיופי וההדר הזה לא היה קיים בעולמך.
ועם קיומו, עם כל זאת אחכה לו. ולימים אחרים.
(ורק משו טכני, "ונתבדרנו לנו אנו צוחקים" קצת מקרטע. קצת מאכיל בכפית מידי, כדאי, לדעתי, לסדר את השורות אחרת).
[ליצירה]
אני לא יודעת למה לייחס את זה, אבל ניכר שיפור עצום לעומת השירים הקודמים- השפה עשירה יותר, הדימויים פחות ברורים, והכל בנוי אחרת, ואם הייתי מחלקת ציונים הייתי נותנת לזה "הרבה הרבה יותר טוב".
אל תבוש מהמלעיזים, מקק ואני בצד שלך, וזה בהחלט הצד הנכון.
(טיפ קטן, תנסה להקריא לעצמך את השיר בקול, אני בטוחה שתמצא בעצמך כמה מעברים צורמים).
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
בדר"כ מחווה אמורה להיות דבר המכבד את האדם. אני לא מכירה את המקור האלטון ג'וני, אבל השיר הזה לא ברור, לא מובן. בנוסף, איש הטיל זאת הגדרה די סר'סטית, ולא במקום.
תגובות