החלטתי לשכוח אותך,
ומאז אין יום שבו אני לא שוכח
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ואולי ואולי: אין יום שבו אני שוכח... [ליצירה]
- [ליצירה] מטרפת לתגובתה של סוערה !!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אופס, התכוונתי להקליד מצטרפת לתגובתה של סוערה. הצדי נשמטה לי. סליחה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] =) אויש... מוכר. כל כך מוכר. ולא יכולתי לנסח את זה טוב יותר. סו. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק יש לך את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] ענק!!! משפט גדול!!! [ליצירה]
- [ליצירה] - וואו וואו וואו!!!! ענק, גדול. ניסוח מ-ד-ה-י-ם! [ליצירה]
- [ליצירה] יו! אהבתי גם! [ליצירה]
- [ליצירה] הפוך עמוק. שנון. שסק. (השסק לא קשור) כשאני רוצה לזכור משהו אני תמיד מנסה לשכוח אותו. והנה המשפט ההפוך: החלטתי לזכור אותך, אבל אין לי מושג מי את/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] יווווווווווווווווו איזה יפפפפפפפפפפפפה!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] אח... היו זמנים... חייכתי לאורך כל הקריאה, וזה אומר כנראה שפגעת בול במטרה העליונה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי קסם. זה פשוט קסם, היצירה הזו. איזה עושר של ביטויים, איזו רוח פלאים מנשבת מבין המילים. אהבתי עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] שאלה שדנתי בה היום... רבים כאן יאמרו לך "הו, תחושה מוכרת". אך האם התחושה הזו באמת מוכרת להם? האם מישהו מלבדך יכול לחוש את הגעגוע שלך? יש לו אולי געגוע משלו, אבל אין לנו שום דרך לדעת אם מדובר באותה תחושה... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ממש כך [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה... אבל מדוע נראה לך כי איננו בוכים? תרשה לי לנחש כי "לוויית המת" כוללת כל בכי של אדם על דבר שאבד ממנו, ועדיין - רבים מאיתנו מסוגלים לבכות, ורק צריכים לשחרר את המעצור שאנו בונים משך חיינו. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, תפסיקו תפסיקו עם זה. אם מישהו (במקרה הזה - שחף) הביע את הנאתו מיצירה של שמואל ירושלמי, אין שום מצווה ללגלג ולהמעיט. [ליצירה]
- [ליצירה] למרק, ולכולם את חידוד המסר העדפתי להכניס בנפרד מגוף הטקסט: אתה, הקורא, ודאי רוצה לשאול: אם הוא יודע היכן ומתי ייהרג, מדוע הוא משלים באדישות כזו? למה לא לעשות משהו? ואליך, קורא יקר, שאלתי: הלוא אתה יודע כי היום, מחר, בשבוע הבא, יירצחו עוד ועוד מאחינו. מדוע אתה-אני יושב בשקט? מדוע אנחנו לא מרימים קול זעקה? לא שאלה המצפה לתשובה, אלא רק זעקה, לכל הפחות! התשובה היא שההרוגים הצפויים אינם אנחנו. הם מישהו אחר, מישהו מהחדשות, לא אנשים אמיתיים. אם תדע שאתה ביניהם, יהיה אכפת לך, ועוד איך אכפת, מהפיגוע המתקרב. אבל כשתדע שאתה ביניהם, כבר לא תוכל לזעוק דבר בפיך האילם. ושוב סליחה [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
- [ליצירה] גירסת 2003 לשיר "מכופף הבננות"... האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] בלי שום כוונה ללגלג, זה הזכיר לי שיר שהופיע פעם במדור סאטירי: אני אמן השכנוע העצמי אני אמן השכנוע העצמי אני אמן השכנוע העצמי וכו' אז שיהיה לך בהצלחה! אני יודע שאת זקוקה לה! [ליצירה]
תגובות