[ליצירה]
משגע!
בתור מי שחי עכשיו את סיפוריו של רבינו, את ממש ממש, אבל ממש - קולעת בול לטעמי שלי.
איך את עושה את זה? זה משו משו.
לא נותר לי אלא להצטער על שאינך כותבת יותר.
[ליצירה]
איזה יופי..
ממש יפה איך ששתלת בסיפור כל מיני דברים שבטח לא גיליתי את כולם. ויצא ממש יפה (אם כי השפה קצת לא אחידה).
(ובכל מקרה, שפתיו של ר' נחמן דובבות בקבר)
[ליצירה]
אההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
יווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו!!!!
אף פעם לא שמתי לב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
וחצמזה,
אהבתי תסיפור וחיבבתי את סגנון הכתיבה
והפקתי הנאה מהקטע.
[ליצירה]
.
השרשור הזה מעניין מאוד מאוד.
ובמקום להסביר את עצמי בעוד תגובה, כתבתי קטע שמתאר את מה שאני מרגישה, ושמסביר את התגובה שלי לקטע.
אני תוהה אם יש עוד בנות שמזדהות עם מה שאני מתארת, או שכולן מרגישות את מה שקצת אחרת מרגישה ומתארת.
[טל רעות ושרה בערוגה - גם אני חושבת שחלק מהכימהון הזה הוא רק בגלל שזה נמנע מאיתנו כיום, ובעוד 20 שנה, אם ייכנס המנהג, ודאי שלא כל הבנות יתרגשו ויכמהו לזה כמו שקצת אחרת מתארת בקטע].
[ליצירה]
.
כן. גם לי זה "זעק" את אן שרלי.
במציאות נראה לי קשה להאמין שילדת בית ספר תקשיב בסבלנות כה רבה לתיאורים שסופרו לה - בגיל בית הספר רובינו עוקפים את תיאוריי הטבע בספרים, ולכן יש להניח שגם בשיחות.
הקטע עם הרצון לעוף היה כל כך טוב. פשוט טוב. ממש לקרוא ולהתענג.