[ליצירה]
רק כדאי להיזהר שהמרירות לא תעבור אל הילדים.. לא שיש לי נסיון אבל אומרים שילדים מרגישים הכל, אז אני מקווה שהם לא ירגישו אשמים או משהו כזה
וחוץ מזה אתמול חברה שלחה לי את זה:
http://www.shoresh.org.il/spages/Articles/main.aspx?ID=148
[ליצירה]
סיפור פשוט ומוכר, על חיים ומוות וגשם ובצורת, אבל כתוב יפה, לפעמים מטפטף בקצב הסטקטו של הגשם ולפעמים שוקע באיטיות הכבדה של השרב.
(הפונט הזעיר מציק קצת, אבל הולם את אווירת ה'גשם' של הסיפור)
אהבתי, תודה
[ליצירה]
יפה
הרגשי נחיתות שלך בקשר לשיר ממש לא במקום, הוא מאד יפה. נכון שלא לגמרי מובן, ויותר הבנתי אחרי שקראתי את ההסבר שלך... אבל זה היופי בשירים לא?!
אהבתי את התיאור של הבירור והעבודה שעוברים בספירת העומר. אגב, זו גם התשובה לתמיהה שלך - החול לא הופך לקודש פתאום, בשביל זה יש חמישים ימים! זה כל הסוד ביהדות, שיש תהליך ממושך, תהליך של בירור (מקביל לתהליך התשובה) שבו הדברים מתלבנים ומתעלים ונהיים בסופו של דבר - קודש. החיים של יהודי זה עבודה אחת גדולה, ממדרגה למדרגה. גם אדם חוטא לא נהיה בעל תשובה ברגע אחד, ויום כיפור זה לא הוקוס פוקוס נכון? אז ככה גם בתהליך הנוכחי, שמגיע מחר לסיומו בע"ה. כמו שאני מבינה את זה.
[ליצירה]
.
אהה.סיפור עם אורך נשימה כזה שצריך בסוף לפלוט אנחה.
מעניין שהנושא הזה ממש מעסיק אותי כרגע...איך לחיות "עם שורשים ועם כנפיים", כמו שאמר אמנון שמוש. גם להקים משפחה וגם להמשיך להיות יצירתית וסוערת.הילכו שניהם יחדיו?
כמו המסקנה שלך - גם לי נראה שלא.
[ליצירה]
טוב, אז ככה:
מצטרפת לקודמיי - הסיפור באמת כתוב טוב. מרתק. אתה כותב מעולה.
אבל התוכן, התוכן... חולני קצת, לא ככה? כבר אין דרכים אחרות לשמר את האהבה, או שהן בנאליות מידי?
חשבתי בהתחלה שזה סיפור על חיי נישואים ועל אהבה שהשנים שוחקות, משהו שכל אחד יכול להזדהות, אבל הסיפור קיבל מפנה לכיוון לא לגמרי מציאותי ולכן קשה באמת להזדהות.הסכמתי עם חתלתול.
בכל מקרה, כיף לקרוא אותך..
[ליצירה]
*
אותי זה לא הצחיק. אולי כי אני מכירה מקרוב סיפור כזה, של זוג שהתחתן ושבועיים (!) אחרי החתונה גילו אצלו סרטן. תוך שנה (שנה של בדיקות וטיפולים וסיוט) הסיפור נגמר. הוא מת והיא היום אלמנה צעירה.
אז ניסית להיות שנון, אבל לי זה עשה צמרמורת.
בכל זאת מילה טובה - אתה שנון וטוב באופן כללי. גם אם במקרה הזה הנושא בעייתי לדעתי...
[ליצירה]
חזק.
עוד מעט, כשהתינוק שלי יתעורר, אני ארוץ אליו כרגיל, אבל בתודעה יהיה לי משהו נוסף ועמוק...
כמה שהכותרת היא נכונה. זה ממש "מלאות".
בקרוב אצל כולם.