[ליצירה]
רק כדאי להיזהר שהמרירות לא תעבור אל הילדים.. לא שיש לי נסיון אבל אומרים שילדים מרגישים הכל, אז אני מקווה שהם לא ירגישו אשמים או משהו כזה
וחוץ מזה אתמול חברה שלחה לי את זה:
http://www.shoresh.org.il/spages/Articles/main.aspx?ID=148
[ליצירה]
סיפור פשוט ומוכר, על חיים ומוות וגשם ובצורת, אבל כתוב יפה, לפעמים מטפטף בקצב הסטקטו של הגשם ולפעמים שוקע באיטיות הכבדה של השרב.
(הפונט הזעיר מציק קצת, אבל הולם את אווירת ה'גשם' של הסיפור)
אהבתי, תודה
[ליצירה]
פעם הייתי גרה בירושלים ועוברת ליד הזקנה הזו כל יום . היום אני במקום אחר. אבל האיזכור שלך מחזיר אותי לימים אחרים. מצטערת עליה, מודה על העדכון.
ואגב: הכרתי פעם זקן שהיה מתקן נעליים בכוך באמצע הרחוב בקרית מנחם. הוא היה כל כך נחמד, וגם לקח גרושים על תיקון. הבאתי לו נעליים מכל מיני אנשים שהכרתי כדי שיתקן. עד שיום אחד הוא פשוט לא הופיע. ויותר לא הופיע אף פעם.
מוזר איך אנחנו לא באמת מכירים אותם, אבל הם חסרים לנו בנוף בכל זאת...
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
תגובה בחזרה
לאש יוקדת - לא צריך להבין את השיר כפשוטו. מוות, כידוע, הוא לא דבר פשוט ויש בו רבדים ופיתולים... לא התכוונתי לתאר מוות רגיל של אדם אלא יותר את היסורים שלו ושל נשמתו ואת הניגוד מול שאר האנשים בעולם.
וגם ברובד שבו יש אכן תיאור של מוות, בטח במציאות מבחוץ זה נראה אחרת, אבל התיאור הוא פנימי דרך עיניו של האדם שחווה אותו ולכן זה נשמע לך מוזר אולי.
ואיש אחד - אהבתי את הקישור שעשית.
[ליצירה]
.
אהה.סיפור עם אורך נשימה כזה שצריך בסוף לפלוט אנחה.
מעניין שהנושא הזה ממש מעסיק אותי כרגע...איך לחיות "עם שורשים ועם כנפיים", כמו שאמר אמנון שמוש. גם להקים משפחה וגם להמשיך להיות יצירתית וסוערת.הילכו שניהם יחדיו?
כמו המסקנה שלך - גם לי נראה שלא.