[ליצירה]
ההרגשה הסתמית הייתה בגלל שסיימתי לקרוא ונשארתי כזה עם כלום.
כאילו... חיכיתי להמשך, וזה נקטע.
זה פשוט בגלל הציפיות שלי. לא נגד הכתיבה שלך, שדווקא אהבתי אותה. :-)
[ליצירה]
.
שטויות, שחף. את במקום ה-34, וחוצמיזה - אפחד לא יכול לעקוף את אביב וסתיו..
שירוש - היצירה עשויה היטב מאד, ולי הפריע בדיוק מה שהפריע לשחף (כאמור, תלונה לגיבורה ולא אליך).
[ליצירה]
מה סתמי? זה מהמם.
אבל לא אהבתי שהטפת לא על ההתאבדות. הוא מדוכא גם ככה. את מסכנה, אבל הוא הרבה יותר. (אני מתייחסת כאילו זה אמיתי, אפילו שאני לא יודעת אם זה ככה. אבל לוחשוב, זה על התוכן.)
בכל מקרה- מדהים. במיוחד אהבתי את הקטעים של "הי, הכאבתי." אווץ'.
חיים טובים. :) שחף.
[ליצירה]
לא הבנת אותי. אני לא מתכוונת ש-את- כתבת לא טוב, או שזה לא הגיוני שככה היא תגיב. אני מאשימה אותה (הגיבורה, איך לקרוא לה??), לא אותך. את מבינה? זו לא הערה למחברת, אלא לגיבורה. וגם את הגיבורה אני לא שופטת. זה סתם עצוב שככה היא מתנהגת, אבל אי אפשר לשפוט אותה במצב שבו היא נמצאת.
(נראה לי שבקרוב אני אהיה היוצרת עם מספר התגובות הרב ביותר...)
[ליצירה]
אני יודעת, אני מבינה אותך, אבל תחשבי איזה דכאון זה- בנאדם מנסה להתאבד (מה שמראה על דכאון עצום), נכשל (באסה לי), עכשיו הוא גם מתבייש בעצמו, (מה עשיתי להורים שלי, לאחים שלי, לחברים שלי, לת א ו מ ה שלי!) עכשיו הוא צריך להתמודד עם הפגישה בהם, בכל היקרים לו שהוא בגד בהם.
את מבינה את העניין?
אבל זו רק דעתי, בכולופן.
:)שחף
[ליצירה]
..
תראי,
הם באותו גיל(תאומים, בכל זאת) הכי קרובים שרק אפשר, לא מעניין אותה כמה באסה לו, במידה מסוימת היא התרגלה לדאוג לכולם, ונשבר לה.
בכל אופן, בדיוק בקטע הזה השארתי חורים בכוונה כדי שכל אחד ימלא לעצמו, וכן, יש אנשים שהיו מתנהגים איך שזה מיוצג פה,
ואחרי שבנאדם היה מוכן לעשות צעד שיכל להרוס לו ולך את החיים לא ממש מענין אותך שהוא בבאסה עכשיו.
ומשתדלת- סתמיות זה חוסר עלילה או חוסר פרטים?
[ליצירה]
...
ומי כמוני
שידעה את הגוש החוסם בגרון
בלשיר לבד אל הרוח
שחיבקה את עצמה בלילות אבודים
ובכתה סתם כי קר
וצחקה על הפאתטיות,
שהלכה אל הדואר
סתם כדי לראות שלא הגיע מכתב--
(ומצאה בסוף כתובת :)--
יודעת אֶת שאָת
ויודעת אֶת שתהיי
ומוסרת לך חיבוק חם
וטפיחה על שכם.
שווה לחכות.
[ליצירה]
1. לא יודעת, אולי זה בגלל הגיל שלי ואולי בגלל הסביבה אבל אני לא ממש מכירה מקרוב את הסגנון הזה של ה'הודואים'..
ואולי זה בעצם אחד הדברים שרציתי לבטא שהדרך של הגבעות בניגוד (!!!) להודו היא לא בריחה, היא פשוט התמודדות אחרת..
כן, כמוך לרוב עמ"י מצטייר נוער הגבעות בתור פנאטים חמומי מוח שכל היום רק שורפים שדות של ערבים..
ואחד הדברים שהכי מציקים לי זה שגם האנשים שאיכשהוא מכירים אדם אחד או שתיים מסיקים מזה על הדרך כולה, מה שלפחות לפי ההכרות שלי כ"כ לא נכון..
2. בסופו של דבר עופים, אתה צריך לזכור בת כמה אני, וזה שאני בעצמי לא 'נוער הגבעות' לא הופך אותי לבעלת יכולות ומחשבות אחרות משלהם.
אני חושבת שדווקא בגיל שלי, כשכל השאלות עולות ושום דבר כבר לא מובן מאליו (במידה מסוימת) יכולים להתגלות כוחות ענקיים ומחשבות עצומות, ברור שמדובר בסוג מסוים של אנשים אבל זה כבר לא קשור למה הם אלא ל'מי'.
-
תודה על הבונוס!
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
[ליצירה]
יש לך זכות
אבל מה ענין לכתוב במקום שאתה רק מעורר עליך שנאה?
לבנאדם נתנה מחשבה כדי להשתמש בה!
בדיוק כמו שאני לא ילך ויפרסם את היצירות שלי באתר של שלום עכשיו ואף לא בפורום של אנשים בעלי הלך מחשבה של מרצ אתה לא צריך לטמא את האוזניים במחשבות שלא משכנעות אף אחד ובחיים לא יכנסו לאוזני אף אחד פה.
[ליצירה]
מילון,
רוצה להתבייש?
תתבייש.
אני לא מוכנה להתבייש ולשתוק כשמדובר שאחים שלי.
נמאס לי מהלוויות, נמאס לי מאזכרות ונמאס לי מניחומי אבלים.
נכון, אתם צודקים העם הערבי לא קיצוני, כולם יונות עם עלי זית.
אחשל חברה שלי הכין את המטען לעצמו, ובכלל הוא גר בשילה אז זה אשמתו (הוא נרצח בירושלים? עזבו אותנו מהפרטים הקטנים) וגם חברה שלי אשמה, מה היא הולכת לאכול בסבארו?
ונכון, תמיד ידעתי שההורים של חברה שלי קמו ורצחו את עצמם, כיוונו על עצמם נשק וירו, מה שתגיד.
הם, קיצונים? ח"ו, הנשמה שלהם כ"כ עדינה.
הנשק הופעל מעצמו.
נכון, הם לא קיצונים, הם רוצחים שפלים ומתועבים אלף מצבות לא מספיקות לפתוח את העינים?
מה צריך לקרות כדי שאנשים יתעוררו ויפסיקו להאשים את עצמם בפשעי הערבים?????
מה עוד צריך להציע להם והם יענו בעוד פיגוע כדי שנבין שהבעיה היא לא באנו?
מתי נבין שאין שום הבדל בין הודנה לבין הסכם אוסלו לבין הסכם וואי.
כולם נגמרים בבתי קברות..
'ולואי כולם היו כמותו'
אם כולם היו כמותו מסופקני אם היה נשאר פה בכלל מישהו חי.
יאללה, מי בא איתי להגיש אל לחיינו אל הערבים לקצר להם את המלאכה????
אורי, אני עברתי את הקטע שאני יכולה להקשיב, כן המוח שלי שטוף דם, דם של אחים שלי.
הלב שלי פצוע בכאב, לא מוכנה להיות הבאה בתור.
אבל אתם יכולים להמשיך עם הדיונים יפי הנפש שלהם, ואנחנו נמשיך להרצח.
הרי הערבים עדינים, זה רק בטעות המטענים מתפוצצים והכדורים נפלטים..
די.
[ליצירה]
..
אפעם לא הבנתי איך אפשר לקרוא כאב של אחרים, את הרגעים הכי שורפים האלה, את היסורים המודחקים לעיתים ולהגיד שזה יפה, להתייחס לזה בתור יצירה ספרותית..
זעזע לי משהו בפנים..
[ליצירה]
יפה יפה.
מחכה להמשך..
וסתם הארה קטנה
נראה לי שאם הכנסת לפה דמות כלשהיא כדאי לפרט עליה קצת יותר, לחשוף פרטים מסוימים, משהו שיגלה קצת, בנתיים לא ממש ברור כלום חוץ מהיותה בת ועוד שתים שלוש פרטים
-
מעטפה לבנה לדואר צבאי?
תמהני.
מצטערת על ההתפסות לנקודה שולית אבל זה הציק לי.
[ליצירה]
אהה..
יש לי דוגמא קטנה, בנאדם עובד בעסק שרובו חילונים, מתקיימת מסיבה של דיגיי וכאלה, כמובן שהוא לא יבוא, אנשים שם ינטרו לו טינה על זה וישנאו אותו על ההתבדלות שלו- האם 'אהבת ישראל' היא סיבה לבוא, לא?
אהבת ישראל היא ערך חשוב וענק אבל אני חושבת שבסופו של דבר יש מצוות שקודמות לו.
ואין מה לעשות, לפעמים אין ברירה אלא לקבוע מה הסדר עדיפויות..
ובקשר לחסידות, מקבלת אבל לא כ"כ מסכימה..
-
וסתם ככה, מחכה למכתב הבא, כשיצא לך..
:-)