[ליצירה]
ההרגשה הסתמית הייתה בגלל שסיימתי לקרוא ונשארתי כזה עם כלום.
כאילו... חיכיתי להמשך, וזה נקטע.
זה פשוט בגלל הציפיות שלי. לא נגד הכתיבה שלך, שדווקא אהבתי אותה. :-)
[ליצירה]
.
שטויות, שחף. את במקום ה-34, וחוצמיזה - אפחד לא יכול לעקוף את אביב וסתיו..
שירוש - היצירה עשויה היטב מאד, ולי הפריע בדיוק מה שהפריע לשחף (כאמור, תלונה לגיבורה ולא אליך).
[ליצירה]
מה סתמי? זה מהמם.
אבל לא אהבתי שהטפת לא על ההתאבדות. הוא מדוכא גם ככה. את מסכנה, אבל הוא הרבה יותר. (אני מתייחסת כאילו זה אמיתי, אפילו שאני לא יודעת אם זה ככה. אבל לוחשוב, זה על התוכן.)
בכל מקרה- מדהים. במיוחד אהבתי את הקטעים של "הי, הכאבתי." אווץ'.
חיים טובים. :) שחף.
[ליצירה]
לא הבנת אותי. אני לא מתכוונת ש-את- כתבת לא טוב, או שזה לא הגיוני שככה היא תגיב. אני מאשימה אותה (הגיבורה, איך לקרוא לה??), לא אותך. את מבינה? זו לא הערה למחברת, אלא לגיבורה. וגם את הגיבורה אני לא שופטת. זה סתם עצוב שככה היא מתנהגת, אבל אי אפשר לשפוט אותה במצב שבו היא נמצאת.
(נראה לי שבקרוב אני אהיה היוצרת עם מספר התגובות הרב ביותר...)
[ליצירה]
אני יודעת, אני מבינה אותך, אבל תחשבי איזה דכאון זה- בנאדם מנסה להתאבד (מה שמראה על דכאון עצום), נכשל (באסה לי), עכשיו הוא גם מתבייש בעצמו, (מה עשיתי להורים שלי, לאחים שלי, לחברים שלי, לת א ו מ ה שלי!) עכשיו הוא צריך להתמודד עם הפגישה בהם, בכל היקרים לו שהוא בגד בהם.
את מבינה את העניין?
אבל זו רק דעתי, בכולופן.
:)שחף
[ליצירה]
..
תראי,
הם באותו גיל(תאומים, בכל זאת) הכי קרובים שרק אפשר, לא מעניין אותה כמה באסה לו, במידה מסוימת היא התרגלה לדאוג לכולם, ונשבר לה.
בכל אופן, בדיוק בקטע הזה השארתי חורים בכוונה כדי שכל אחד ימלא לעצמו, וכן, יש אנשים שהיו מתנהגים איך שזה מיוצג פה,
ואחרי שבנאדם היה מוכן לעשות צעד שיכל להרוס לו ולך את החיים לא ממש מענין אותך שהוא בבאסה עכשיו.
ומשתדלת- סתמיות זה חוסר עלילה או חוסר פרטים?
[ליצירה]
...
ומי כמוני
שידעה את הגוש החוסם בגרון
בלשיר לבד אל הרוח
שחיבקה את עצמה בלילות אבודים
ובכתה סתם כי קר
וצחקה על הפאתטיות,
שהלכה אל הדואר
סתם כדי לראות שלא הגיע מכתב--
(ומצאה בסוף כתובת :)--
יודעת אֶת שאָת
ויודעת אֶת שתהיי
ומוסרת לך חיבוק חם
וטפיחה על שכם.
שווה לחכות.
[ליצירה]
1. לא יודעת, אולי זה בגלל הגיל שלי ואולי בגלל הסביבה אבל אני לא ממש מכירה מקרוב את הסגנון הזה של ה'הודואים'..
ואולי זה בעצם אחד הדברים שרציתי לבטא שהדרך של הגבעות בניגוד (!!!) להודו היא לא בריחה, היא פשוט התמודדות אחרת..
כן, כמוך לרוב עמ"י מצטייר נוער הגבעות בתור פנאטים חמומי מוח שכל היום רק שורפים שדות של ערבים..
ואחד הדברים שהכי מציקים לי זה שגם האנשים שאיכשהוא מכירים אדם אחד או שתיים מסיקים מזה על הדרך כולה, מה שלפחות לפי ההכרות שלי כ"כ לא נכון..
2. בסופו של דבר עופים, אתה צריך לזכור בת כמה אני, וזה שאני בעצמי לא 'נוער הגבעות' לא הופך אותי לבעלת יכולות ומחשבות אחרות משלהם.
אני חושבת שדווקא בגיל שלי, כשכל השאלות עולות ושום דבר כבר לא מובן מאליו (במידה מסוימת) יכולים להתגלות כוחות ענקיים ומחשבות עצומות, ברור שמדובר בסוג מסוים של אנשים אבל זה כבר לא קשור למה הם אלא ל'מי'.
-
תודה על הבונוס!
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
[ליצירה]
תשובת יונתן..
תראה אלעד, אף שהינני מסכים עם נקודות רבות שלך אני לא רואה צורך לשנות את אורח חיי.
אז המטרה שלי היתה לשאול על הדרך שבה גדלתי, היום זה כבר לא מטריד אותי כ"כ.
האם אתה בדקת היטב את כל הפלגים ביהדות?
ואם יבוא אדם ויוכיח לך על נקודות צדק רבות בדרך החרדית לדוגמא, האם תתחרד?
אני משער שלא.
אומנם אמרתי כמה פעמים שהמטרה שלי היא עבודת ה' בצורה הטובה ביותר ושאני בחיפוש הדרך הנכונה לכך אבל כרגע אני מרגיש שהגעתי לנקודת מנוחה במסע, וכל עוד הקב"ה עומד למולי ואני יודע שאני יכול לעמוד בפניו באמת אין לי שום סיבה לנטוש את דרכי.
מה שכן, איני מתכוון להתעלם מכל מה שכתבת, על חלק יש לי מה לענות ואת הקטעים שהסכמתי בהם איתך אני מקווה להכניס לתוך מסגרת חיי.
לא, יש ברירה, הברירה היא חוסר עבודת ה' וכניעה לחולשות.
אני חושב שהקב"ה לא סתם ברא לנו את כל החולשות, נכון שיש את כל הענין עם היצר הרע וכו' אבל יש נקודה גבוהה אף יותר.
בנאדם מקבל את נשמתו בלידה כשהיא מצד אחד מלאת פגמים אבל מצד שני חלק אלוקה ממעל, משהו נשגב.
המבחן שלנו הוא איך אנחנו לוקחים את החולשות האלה ורותמים אותם לעבודת ה' באמת.
הדבקות היא כוח, כפי שאמרת ולא מדד לנכונות, אני מסכים, ואינה יכולה להורות על האמת אבל כאשר אני חושב שמצאתי את דרך האמת קיומה של הדבקות מוסיף לאמת, לא יוצר אותה.
אני חושב שבנקודה הזאת אנחנו די מסכימים, תקן אותי אם אני טועה.
השכל הוא מדד לאמת?
קשה לי, בסופו של דבר כל הוויתו של הקב"ה מנותקת לגמרי מהיכולת השכלית האנושית שלו, והאמונה שהיא פועל יוצא מרבש"ע גם היא כזאת.
אבל אמרת שאין ברצונך להרחיב אז נעזוב את זה.
רצון ה' מורכב מהקרבה, אבל אדם צריך לנסות לבנות את עצמו כל החיים במקביל לרבש"ע, גם אם לא תמיד טוב לו.
ברור לי שיהיו עליות וירידות בדרך שלי, ושלא תמיד ארגיש את הלהט הזה ולכן מה שהנחה אותי בבחירת הדרך לא היה הלהט, הוא רק הוסיף לבחירה.
אם הייתי הולך אחרי הלהט רוב הסיכויים שלא הייתי נשאר עובד ה', כתות רבות יש בעם, לא רבות הולכות בדרך רבש"ע.
'ההבדל בין תקופת התהליך לתקופה שאחריו'
יש בכלל תקופה שאחריו?
כל החיים בעצם אנחנו במן מסע, תהליך מתמשך שנגמר בעולם שכולו טוב.
אלעד, נראה לי שאני צריך לחדד נקודה מסוימת.
זה נכון שר"ת של ציבור הם צדיקים בינוניים ורשעים, אבל ציבור הוא לא מקבילה לדרך.
בתוך הדרך ישנם כאלה שמלאים בה לגמרי וישנם כאלה שתופסים את הקצוות, אבל באידיאל ובמחשבה אין כזה דבר 'צדיקים בינוניים ורשעים' יש דרך שמורכבת מרובד אחד. (אל תתפס למילה, ברעיון של הרובד האחד)
תפקידם של הצדיקים הוא לרומם את הרשעים אבל אם לא תהיי דרך אידאלית שתהיה האות לכולם לא יהיה לצדיקים יכולת לעשות את זה.
אתה טוען שאני מסתגר מהעולם ואני מאמין שדווקא ההפך..
עמ"י חולה, נכון, אבל במקום שכל חלקי הגוף ישתתפו במחלה ברגע שהרפואה תתחיל מאיבר מסוים היא תשפיע על הכל.
אני מאמין שעמ"י הוא יחידה אחת, כל מעשה של פרט מרים את הכלל, רבים וטובים עוסקים במלאכת הרמת הכלל ע"י עצמו, אני חושב שהדרך שלי כרגע (ואני לא יודע מה יהיה איתי עוד כמה שנים) לתרום לעמ"י היא בעזרת הוספת קדושה ותורה ע"י.
אני מבקש ממך לעזוב את הציבור שאליו אני משתייך, כל שאני אומר מדבר על עצמי בלבד.
כרגע, בשלב שאני נמצא בו אין בי יכולת לשנות את עמ"י, על מנת שכלי יוכל להשפך החוצה הוא צריך להיות מלא בעצמו, בכל התהליך הזה יש מקום להמון סוגים, איני מתאים להיות כרגע המרים, כרגע אני בצד.
אלעד, עצוב לומר אבל למרות כל הנסיונות שלנו (אני מדבר על הציונות הדתית) לקרב את עמ"י המון המון המון מגדירים גם אתכם בתור מנותקים, יושבים בפסגות התורניות של עצמם, לא דואגים לכלל ישראל.
אז נכון שלא כולם ככה, אבל בתור ציבור זה נפוץ בכל מקום.
איפה טענתי נגד אהבת ישראל?
אני מאמין בכל לב בחשיבות של אהבת ישראל אבל אני חושב שאסור לנו לאבד את השכל הישר ולדעת שבסופו של דבר כשאהבת ישראל והקב"ה מתנגשים הקב"ה קודם, ובזה אני בטוח.
אני לא מסכים שאלה הם הקומה הראשונה ואחריה הכל בא, ישנם פרטים שתפקידם הוא לעסוק בזה וישנם שבזה.
בתור כלל (הציבור הדתי כולו) אנחנו צריכים לדעת שמוטל עלינו המון, אסור לנו להזניח תחום אחד לטובת התחום השני.
אני לא יודע אם הפרשנות שלך מדויקת, אפשרי שהם נענשו כי הם לא עשו כלום לתקן את העיוות אבל המעשה שהם היו צריכים לעשות יכל להיות גם זה שהם היו שולחים את תלמידיהם ומורים להם את הדרך.
אם ח"ו היתה פוסקת תורה מישראל מכיון שכולם היו פונים לתקן את המצב החברתי המצב של עמ"י היה איום כי לא היה נשאר המגדלור שאליו אפשר לכוון את הכלל.
אני לא יודע אם אני צודק אבל נראה לי שאתה חושב שאני מזלזל בדרכם ושולל אותה, אני מעריך מאוד את הדרך הזאת אבל קשה לי עם תפיסת הגאולה.
יש הבדל בין המעורבות בעמ"י לבן האמונה באתחלתא דגאולה.
ישנם אנשים, אומנם לא רבים אבל הם קימים שלוקחים חלק בציבור הדתי ונוהגים כמו כל הציבור אבל אינם מאמינים בתורת הרב קוק, למרות שאנחנו נוטים להתעלם מהתפיסה הזאת היה קיימת.
משנות אידולוגיות לא קמות סתם, קח את המשפט הזה ותנסה לחשוב דרכו על הדרך שלי.
כ"כ הרבה מן הדברים שאתה "מאשים" אותי בהם כלל הציבור שלנו נופל בו יום יום, דווקא בקשר לאנשים כמותי ובדרכי.
אני לא מתיימר להגיד האם המאבק על הגבעות הוא החשוב ביותר, את זה רק הקב"ה יכול להגיד.
אבל מה שבטוח גם למאבק על א"י (הגבעות זה לא רק א"י, כבר אמרו רבים רבים שאילולא הגבעות היה מדובר בישובים עצמם, אלו ואלו חלק מא"י הקדושה)
יש מקום.
כמובן שצריך לדאוג לנפש אבל איזה תועלת תהיה בנפש בריאה בלי גוף?
עמ"י לעולם לא יהיה שלם בלי א"י, האם מותר לנו להזניח אותה כשאנחנו מטפלים בנפש?
לעניות דעתי לא.
פרט לשלושת מצוות יהרג ובל יעבר א"י היא המצווה הנוספת שעליה מותר לאדם לסכן את חייו ואף חובה עליו לעשות כן למענה (מלחמת מצווה).
האם אין בזה להראות על הקדושה והחשיבות העצומה של הארץ?
תמהני.
ברור שגם הרב לא מנותק באופן מלא מהרגשות, אבל בסופו של דבר החשיבה של אנשים מבוגרים היא הרבה יותר יציבה והחלטית, לטוב ולרע..
אני לא שולל כמוך את תופעת החסידות כי בעצם הרב הוא אדם שבעזרת יכולות שהקב"ה נתן לו הצליח להגיע למה שהגיע ועלינו מוטל ללמוד ממנו וללכת באורחותיו.
לא סתם נאמר 'עשה לך רב'.
נכון שאסור לבנאדם להפסיק לשאול ולחשוב אבל במידה מסוימת השקט הנפשי שבא אחרי בחירת הרב הוא ראוי.
תודה על כל ההתיחסות וסליחה אם סתיתי מהנקודות שכיוונת אליהם.
יונתן.
[ליצירה]
אפילו העין הבלתי מיומנת שלי
קלטה את השגיאות עברית שלך.
קצת ידע בסיסי, במיוחד בכאלה מילים גבוהות.
-
נכון, תמיד אנחנו אשמים, הערבים בסה"כ נכבשים מסכנים..
כן, שקד אברהם הי"ד אשמה בהרצחה- למה היא כבשה את הערבים האלה?
כן, גם ההרוגים בין 48-67 בשנים לפני ה"כיבוש" אשמים, מה הם בכלל גרו פה?
ואם כבר, אפשר גם הלאשים את ה6 מליון במותם, הערבים ידידך מומחים בזה, לך תלמד מהם.
[ליצירה]
..
נראלי שאני צ'כה לקרוא את זה כמה פעמים עוד..
זה מיוחד,
ולא, לא, לא, לא, לא
יש היום חלומות,
הם רק עברו שינוי גנטי..
ואיפושהוא יש איזושהי חממה שכזאת, ששומרים בה את אותם אנשים מוזרים, הבודדים כ"כ, שעדין חולמים בכל ליבם..
אבל החלומות האלה עוד יבנו פה מציאות,
אחרי של הגנטיקה תגוז.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount