או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
או קיי אני פה ראשונה
קשה לי עם מתמטיקה, אלוקים עדי.
אבל איכשהו הכתיבה הקסומה שלך, יחס עם לקיחת אלמנטים מתחום המתמטיקה והחלם על... ובכן, עלינו, על חיינו, על היומיום ועוד ככה---
צבט לי הלב, חתלתולי.
לא כל אחד יכול לכתוב לי כך.
לא הכל הבנתי- אבל אהבתי.
והמעברונים לתחום המדעים בסיפור- גאוניים.
[ליצירה]
...
כמאמר ה"ה אדם הצחי הי"ו:
"וואלק? יפה..."
סוערה, שכשרונות כגון הנ"ל מעודדות אותה לגנוז את הזוטות שהוציאה תחת ידיה ולהגר לגוואטאמלה.
או לפחות להתחבא מתחת לשטיח הירוק של ביבל...
[ליצירה]
=)
נני ממוש
כממציאת הז'אנר- אני דווקא הכי בסדר!
"ת.ד 576" התפרסם על שלושת חלקיו ברצף. והמקסימום שלי היה שלושה חלקים.
אז תצעקי על "ילד"! =)))))))))))))))
בכל אופן- עוד אנחנו מדברות- חלק שני כבר כאן.
המשך יבוא- בע"ה בקרוב.
סוערה.
[ליצירה]
אסור להתעלם מהקו הכללי
אני חושבת שכלל אנחנו הצבא הכי שנוהג במקסימום מוסריות ביחס למציאות בה הוא נתון (וגם לא ביחס אליה).
מקרים בודדים כגון זה שציינת וזיעזע את כולנו אינו מייצג בשום אופן את מה שנעשה בצבא.
רק העובדה שמוקיעים אותם ומביאים אותם למשפט בגלל העניין הזה- מוכיחה עד כמה השאיפה לנקיון כפיים, עד כמה שניתן במצב הקשה של המלחמה הזאת, קיימת בצורה משמעותית.
והערה לבנימין- זה שהם חיות לא אומר שאנחנו צריכים לנהוג כך. גם אם הם היו צריכים להגן על חייהם- אין שום הצדקה להתנהגות מחרידה שכזאת.
סוערה.
תגובות