או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
:))
חייכתי לי מאוד.
וולקאם.
במיוחד מהעובדה שבחרת בקטגוריה של "משפט אחד". בשניה הראשונה לא הבנתי למה.
ואחר כך- צחקתי ממש.
רעיון מצויין, כמו גם הכותר השנון של הספר שלך.
בהצלחה!
[ליצירה]
ממזי,
אני מתה עליך ואתה יודע את זה לא כן? אבל להגיד שאתה לא מסוגר ויודע היטב מה יש "בחוץ" לא הוציא אותך ענק. מסיבה פשוטה אחת:
גם החרדים יודעים מה יש בחוץ. לכן ההתמודדות שלהם היא התחבאות מפני הבחוץ.
אתה אולי ( אולי...) יודע מה יש בחוץ ולא מסוגר מפני הרעות החולות של העולם המערבי. אבל גישתך- מסוגרת. וזה ההבדל.
חוצמיזה שהצופה עושים תחרות כתיבה סאטירית- רוץ להרשם בפקודה!
סוערה, שכשממזי יתפרסם תגיד אני היכרתי אותו עוד לפני שהכתיף 'שיק...
[ליצירה]
אין מה לומר
סאגה משפחתית מורכבת עם אסוציאציות כמקובל בספר הענק ההוא, תלמוד, שאין בו אפילו ציורים...
אהבתי ממש. אכן טלנובלה.
חשבת פעם להשתתף כתסריטאי ב"חצר"?
=)
ותודה למי שהפנה אותי לפה.
סו.
[ליצירה]
תודה לכולם על התגובות
והיי אורנה- העניין שתמיד עובד זה לא הסיפור עצמו. אכן נדיר שדברים קסומים כאלה יתרחשו. התכוונתי לאותה טלפאתיה במבט- שמתוארת כבר בגוף הסיפור. היא תמיד עובדת. נסי ותגלי.
שוב תודה על התגובות,
סוערה.
תגובות