או קיי, אנשים יקרים,
נוכח השאלות הבלתי פוסקות במעטפה הצהובה וגם כאן, מתחת ליצירה, הריני להשיב:
א. ב"ה הכל בסדר איתי. תודה- תודה לאל.
ב. לא, עדיין לא מצאתי בן זוג.
ג. הכוונה ב"מצאתי", לפחות כרגע, מבחינתי, היא מציאת העובדה הנ"ל כמשהו שחשוב לבחון בבדיקת מערכות יחסים.
תאמרו "הן פשוטים הדברים וגלויים לכל"
אומר "כנראה שהייתי טיפשה אף יותר משהנני".
למעשה, הדברים נכתבו מתוך התייחסות לנושאי הגאווה מול הענווה...
עכשיו אפשר לנסות ולקרוא שוב.
באשר אלי- מקוה למצוא אותו בקרוב... מאושר כבן מלך.
תודה על העניין בשלומי ועל התגובות.
סו.
[ליצירה]
:))
חייכתי לי מאוד.
וולקאם.
במיוחד מהעובדה שבחרת בקטגוריה של "משפט אחד". בשניה הראשונה לא הבנתי למה.
ואחר כך- צחקתי ממש.
רעיון מצויין, כמו גם הכותר השנון של הספר שלך.
בהצלחה!
[ליצירה]
יקירי איפכא
אני, ואני מניחה שגם אחותי מהצד, לא נוטה להכניס למשפחתנו המיוחסת אנשים וירטואליים.
הרבה לפני שיוחלט אם תהיה בן זוגה של אחותי נצטרך לראות באיזו סחורה מדובר, ומאחר ועד עכשיו הקפדת להסתתר (כנראה מסיבה מוצדקת) אין כל כך מה לדבר על קרבה משפחתית מכל סוג שהוא.
ככל הידוע לי אתה מאורס, זה אומר שבנוסף לסטיותיך הרבות אתה גם ביגמי?
[ליצירה]
[ליצירה]
שלוםלום
ו- וולקאם לקליקת "צורה"...
=)
ולגבי השיר עצמו: הוא יפה, אופטימי ושמח
אבל הייתי מוותרת על סימני הקריאה בסוף הבתים.
שוב, ברוכים הבאים,
סוערה.
[ליצירה]
אורי אורי אוריאל
שמעת אותי אומרת שאתה אמרת "איכס"? ממש לא.
וההשוואה למה שעושים אנשים שמכניסים 'רפש' הבייתה אינה מן העניין.
חליקום, נסחפתם לגמרי. כולה בית אחד בשיר הזה בעייתי- אבל לא בצורה קיצונית.
ה"שרץ" שהוכשר כאן היה מוכשר על ידי גם לפני חמש שנים וקשה לי להאמין שאכשיר דברים חמורים יותר בעתיד. זה לא עניין של כרונולוגיה- זה עניין של תפיסה.
מה גורם לי להחליט שזה לא יהיה בעתיד? מאותה סיבה ש"פלייבוי" קיים כמאה שנה ועדיין לא היה הדוס שיקנה אותו וישים אותו על השולחן בעת הקידוש... (צר לי אבל המשל הזה שלך ממש הגחיך אותי)
ויודע מה, אורי? אולי זה נחשב פחות אירוטיקה כי אירוטיקה זה דבר שמרמז על יחסי גבר- אישה וכאן זה לא ממש ככה וזה אסור וזה צורם- הכל נכון.
אבל מה אתם רוצים ממנו?! זו התחושה שלו כשהוא כותב- יש לכם בעלות על רגשותיו ותחושותיו? לא נראה לכם- אל תקראו אותו וזהו. אתם לכל היותר יכולים להסביר מה צרם אבל להפטיר מילות גנאי זה... איכסה.
בעצם... אולי אני חסרת רגישות לחלוטין... אחרי הכל אבי מולידי ז"ל היה מכניס הבייתה "מעריב", "ידיעות" ו-אלוקים שישמור- "הארץ".
סוערה, שכתבה את כל הדברים שלה בדיון הזה רק בגלל תגובות כמו "איכסה" ו"מגעיל".
עם כולכם הסליחה אבל ככה- לא מגיבים לאף אחד.
[ליצירה]
=)))))))))))))
קראתי עכשיו שוב. פ'חחחחחחחחחחחחחחח:
"התייאשתי, מצדי שיהיה טרול"
couldn't say it better myself...
אתה ענק (עולל, ינוקא, פעוט, גמול עלי אמך, לעזאזל) אבל ענק!
סוערה.
תגובות