הפעם לא אשבר. הפעם אבלע את הדמעות. הפעם אקבל עלי את הדין באהבה.
אהבה? אוי, אהבה...
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון, נכון, כולכם צודקים, זו כמעט כל הכתיבה שלי, יתושים טורדניים והשקט שאחריהם... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אלול, איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה! אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה. אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] . ואז גם כשהוא נפטר ממנו הוא חוזר לראות מה כולם אמרו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ראשונה. הנה זכיתי לתת תגובה ראשונה... אני (שותף סמוי לחובבי משפטים אחדים) מבין יפה את בדידותה של כל מילה שנכתבה כאן ולא זכתה לתגובה עדיין... רואה היטב את צערה ובעיקר את אימתה.. אימת יום הדין שלה, כשיגמור שעונה את תקתוקו וזמנה שהוקצב לה יאזל, והאצבע המונפת מעל 'הסרת יצירה' תמצא מנוחה ממתיחותה על גבי כפתור הפלסטיק.. ומה לי מעשה טוב יותר לפתוח בו שבוע מלגאול 'יצירה' ערירית כזו מיסוריה :) רסיס. הבנתי אותך. משפט חמוד מאוד. אתה אכן חסר תקנה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להעריך את הכתיבה שלנו ע"פ תגובות של אחרים. זה עושה הכל חיצוני כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, (או רעות), קחי יותר בקלות ;) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת, את צודקת רק שיש בשבילי (ואני מניח שבשביל עוד רבים כאן) עוד מרחק גדול בין המחברות לבין האתר, או בין לכתוב לבין לפרסם, וכשמחליטים לפרסם מקווים לתגובות, מה לעשות... [ליצירה]
- [ליצירה] נעתקה נשימתי ראוי היה האתר הזה לקום, ולא רק כדי שנקרא את השורה "איך הזמן נותן לרוח לפסל לי בפנים". נתת לי חומר למחשבה לשעה הקרובה... [ליצירה]
- [ליצירה] רק להבהיר - השיר נהדר כפי שהוא, גם מבחינת המשקל. ההערה שלי היתה רלוונטית רק אם את מאלה המכורים לפרפקציוניזם. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו! קשה לחכות לסוף כדי לגלות במי מדובר, אבל שווה כל רגע... בברכת אפצ'י מאובקת, רסיס [ליצירה]
- [ליצירה] אני מקווה מאוד... אני מקווה שהיא לא זרקה אותך. לי זה קורה לפעמים. וכן, קראתי עד הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] לסתמית, בעיקר ניסיתי ללכוד תחושה שמן הסתם מוכרת לרבים, ולפרוט אותה למילים ותמונות. את השיפוט הערכי של תחושה זו אני מעדיף להשאיר למקומות אחרים. [ליצירה]
- [ליצירה] גירסת 2003 לשיר "מכופף הבננות"... האין זאת? [ליצירה]
- [ליצירה] הו. בהחלט הו. כמה יפה ועצווב גם יחד. [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול, הערתך קולעת. אכן חשבתי על הביטוי והפסוק שהזכרת, אך שאיפה לבית עלמין מבטאת משהו קצת שונה. [ליצירה]
- [ליצירה] בשלוש מילים - אמיץ, נוקב, מרגש. [ליצירה]
- [ליצירה] לאודיה הפצפונת: דווקא לא כיוונתי כלפי "הרוצחים הרומנטיים". הקטע הזה נכתב בעקבות מקרה של זוג מבוגרים שהתאבדו יחד, סתם כי לא רצו להגיע לשנות הדעיכה. אבל בהחלט ניתן לקרוא אותו גם כפי שאת קראת. הכל תלוי בתשובתה של "היא" אחרי הבית האחרון. [ליצירה]
תגובות