הפעם לא אשבר. הפעם אבלע את הדמעות. הפעם אקבל עלי את הדין באהבה.
אהבה? אוי, אהבה...
רסיס לילה
-
אני יצירה הממתינה לאישור
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] נכון, נכון, כולכם צודקים, זו כמעט כל הכתיבה שלי, יתושים טורדניים והשקט שאחריהם... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, אלול, איזה מזל שאתה כאן! כבר חשבתי לפתוח ניק נוסף כדי לכתוב בו תגובה על המשפט הזה! אתה צודק, כמה שאתה צודק. אין קץ לבדידותה של יצירה בלי תגובה. אגב, לא תמיד. קורה לעתים שהכותב מרגיש מין גירוד מוזר בקצה האצבעות, והוא שולח אותו, חסר פשר כפי שהוא, על פני האתר. רק כדי להיפטר ממנו. [ליצירה]
- [ליצירה] . ואז גם כשהוא נפטר ממנו הוא חוזר לראות מה כולם אמרו. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה ראשונה. הנה זכיתי לתת תגובה ראשונה... אני (שותף סמוי לחובבי משפטים אחדים) מבין יפה את בדידותה של כל מילה שנכתבה כאן ולא זכתה לתגובה עדיין... רואה היטב את צערה ובעיקר את אימתה.. אימת יום הדין שלה, כשיגמור שעונה את תקתוקו וזמנה שהוקצב לה יאזל, והאצבע המונפת מעל 'הסרת יצירה' תמצא מנוחה ממתיחותה על גבי כפתור הפלסטיק.. ומה לי מעשה טוב יותר לפתוח בו שבוע מלגאול 'יצירה' ערירית כזו מיסוריה :) רסיס. הבנתי אותך. משפט חמוד מאוד. אתה אכן חסר תקנה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אויש. אבל זה ממש לא צריך להיות ככה. אנחנו לא צריכים להעריך את הכתיבה שלנו ע"פ תגובות של אחרים. זה עושה הכל חיצוני כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] טל, (או רעות), קחי יותר בקלות ;) [ליצירה]
- [ליצירה] אבל באמת, את צודקת רק שיש בשבילי (ואני מניח שבשביל עוד רבים כאן) עוד מרחק גדול בין המחברות לבין האתר, או בין לכתוב לבין לפרסם, וכשמחליטים לפרסם מקווים לתגובות, מה לעשות... [ליצירה]
- [ליצירה] תהייה: את חושבת שזו מחלה מדבקת? [ליצירה]
- [ליצירה] אופיתך למה לא אמרת לי את זה לפני שעתיים? [ליצירה]
- [ליצירה] הייתי יכול הייתי יכול לכתוב כמה אהבתי, כמה נהניתי, כמה התענגתי על הקטע הזה. הייתי יכול, אלמלא הכרתי אותו מקרוב... [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לפעמים גם על מוות. [ליצירה]
- [ליצירה] ניגודים אויש. לא אוהב בכלל את העלילה (אם הבנתי אותה נכון), אבל זה כתוב כל כך יפה, והדימויים משתבצים היטב... [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, לא קיוויתי, כל כך קיוויתי, שאיש מהכותבים לא יהין לגרור אותנו אל תוך זה. כי זה כאב שאיננו מבינים, שלשווא ננסה לטעון כי אנו מזדהים עמו. [ליצירה]
- [ליצירה] הי, זה שלי! זו בדיוק התמונה (הדמיונית) שבגללה כתבתי את 'נדידה'. אולי נשדך ביניהן? [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף אלומותיו - מצטער, אבל לא הייתי בבני עקיבא (אלא אם כן אבטחת מסע סוכות נחשב), ואני מתחיל לחשוש שהפסדתי משהו. הקירמא זה ההפך של אמריקה? [ליצירה]
- [ליצירה] לאורי היקר... התנסחתי בצורה ממש גרועה. אני מסכים - יותר ממסכים - שהכאב הוא אחד המנועים החזקים של הכתיבה, ובלעדיו יצירות רבות לא היו באות אל העולם אלא נשארות בעולם נשמותיהם של השירים. כל שביקשתי לומר הוא: המקרה הזה כל כך כואב, שקיוויתי שאף אחד לא יכתוב עליו, כדי שלא אצטרך לחשוב על הכאב הזה, שהוא גדול מכפי הבנתי. ולך, חיפושיה - השיר שלך יפהפה. [ליצירה]
- [ליצירה] לחזן הנודד: אני מסכים איתך שמבחינה הלכתית אין כל מקום לצעד כזה. ומכאן צומחת השאלה: האם כותב אמור להזדהות עם הדמויות שהוא יוצר, או שמא הוא רשאי לבוז להן, לכולן? [ליצירה]
תגובות