[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
וואו - חזק!
גרמת לי לרצות כבר לשמוע את נגינת היורה ושירת הרוח (גם אני טיפוס חורפי :))
כתוב ממש יפה, זורם ומדהים,
לאחר קריאה שלישית נותרו לי שתי שאלות:
* לא יכולה להשתחרר מהתחושה שהשיר מדבר לא רק על ממלכת החורף אלא מתאר משהו גדול יותר - יכול להיות?
* למה הכוונה ב"עיר התלויה" ? (האם הכוננה לנטיפים?)
[ליצירה]
שיר חמוד :-)
(מתאים גם לילדים ברוחם :-))
רק כמו לאה גם לי הפרעה השורה-
"ייקח אותי לגן ללימודים"
אולי הייתי מוסיפה פסיק בין גן ללימודים או ו"ו החיבור- כדי להבהיר שהכוונה בלימודים היא לא לגן אלא לבי"ס (לא הייתי משנה למשחקים - כי זה פוגם בחריזה).
תודה לך מאוד נהנתי - החזיר אותי אחורה לימי הגן והחלומות הכ"כ פשוטים ותמימים.
איזה כיף!
[ליצירה]
נו - עם כותרת כזו שאני לא אבדוק במה מדובר?
התנגן לי בראש בקצב דיי טוב :-)
ועכשיו - נראה אתכם עוברים מדיבורים למעשים
מקשקשים מקשקשים
בסוף חוזרים משקשקים
מכשכשים גם בזנבות
אוזניים מושפלות
עיניים נבוכות
מכרכרים סביבינו
אחר יוצאים ומקרקרים נגדנו
ושוב חוזרים :-)
הכתר כבר אצלינו...
גם השרביט
נראה איך תסתדרו רגע בלעדינו...
[ליצירה]
אשריה ואשריך-
היא צריכה להיות מדהימה כדי לזכות בהערכה והאהבה שכזאת
(הרי בד"כ אנשים מרגישים שהם חבים את חייהם רק לאמא/אבא/אבינו שבשמים)
ואתה צריך להיות מדהים על שזכית לה ועל שאתה יודע להעריך אותה כראוי
ומכאן שאתם זוג מדהים! (בלי עין הרע בן פורת יוסף וגו' :-))
עכשיו כשהשיר מובן לי אחרת - הוא אפילו עוד יותר יפה!
[ליצירה]
אמן - שרק נזכה עוד ועוד...
בהשפעת השיר גם בי צצו געגועים לחברים מהילדות - איזו תקופה קסומה...
מצא חן בעיניי במיוחד הסיום האופטימי, כי בד"כ מסע לעבר מעלה חיוך על השפתיים, גם אם הוא מלווה בעצב וגעגועים...
תודה