[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
איזו יצירה חמודה!
אכזבות מהולות בתקווה רבה, תקווה המהולה באכזבות...
העיקר - לא לוותר על הפרפרים לתת להם להתעופף, להתרגש, לצפות, לחוות
ולא לסגור על הפרפר בחומה של אכזבות...
פרפרים בבטן זה טוב-
כמו כינרת גם אותי הם מלווים כל הזמן,
ולמרות שאני מאוד טרייה בתחום -
גם אותי הפרפרים מלווים...
בקיצור - תהני מהתקופה :-), עם מקסימום תקוות ומינימום אכזבות והמון חיוכים ושמחה....
[ליצירה]
איזה יופי...
יש משהו בלילה שפותח בנו סכר לדבר, לצעוק, ללחוש
את כל מה שבנו.
אני לא יודעת אם פרשתי את השיר נכון (סביר להניח שלא:-)) אבל זו הגדולה של יצירה טובה - שכל אחד יכול לקחת אותה לעולם שלו...
אהבתי במיוחד את "מצאתי עצמי מדברת איתך
ולא עם מי שהיה לי רגיל"
תודה!