[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
אאוץ' נורא כואב לקרוא את זה, בגידה של חברות (?) של אנשים שסומכים עליהם ובוטחים בהם היא משבר שלא פשוט לצאת ממנו...
נורא אמיץ מצידך לכתוב על זה - וזו גם דרך להתגבר ולהמשיך הלאה.
לגבי השיר -
מאוד ממחיש את הרגשות גם בתוכן גם בצורה,
חוסר האחידות באורך השורות משרה תחושה של פיזור בדיוק כמו רסיסיי הלב המפוזרים.
אהבתי את השימוש בקרני השמש - שגם מזדהות (נשברות) אך גם מציקות.
אבל לקרני השמש יש כוח נוסף - לרפא (הרי יעקב אבינו נרפא מפציעתו כשזרחה לו השמש!)
אז מאחלת לך שתזרח לך השמש ושתאחדי את הפצעים ותשובי לסמוך על אנשים - אבל שהם יהיו ראויים לכך!
[ליצירה]
וואו - חזק!
גרמת לי לרצות כבר לשמוע את נגינת היורה ושירת הרוח (גם אני טיפוס חורפי :))
כתוב ממש יפה, זורם ומדהים,
לאחר קריאה שלישית נותרו לי שתי שאלות:
* לא יכולה להשתחרר מהתחושה שהשיר מדבר לא רק על ממלכת החורף אלא מתאר משהו גדול יותר - יכול להיות?
* למה הכוונה ב"עיר התלויה" ? (האם הכוננה לנטיפים?)
[ליצירה]
חיים וכנרת - תודה רבה על תגובתכם.
וחיים לגבי השיר-
אז הדוברת היא בחורה והוא מופנה דווקא אל בחור
(הייתי צריכה לנקד את "הבל פיך" ו"ממך") הסיפור מאחורי המילים:
זו לא שינאה תהומית, אלא רצון לברוח, לשכוח ולהתנקות משקרים ו"דיבורים מתוקים" ועוד רעלים שאין בהם ממש שאותו אחד אליו מופנה השיר מומחה בהם.
(לכן גם ה"ממך" בסוף הכרחי מבחינתי...)
[ליצירה]
איזה יופי-
גם לי זה נתן תחושה עמוקה של "קהלת"-
והרעיון המרכזי בשיר אורך החיים מול התוכן והידע שאנו יוצקים לתוכם
ומול כמות הידע שלעולם לא נשיג - מפאת קוצר הזמן
מאוד נכון אם כי בד"כ אנו מדחיקים אותו לתת מודע...
תודה על שיר מקסים
[ליצירה]
לכולם תודה על התגובות :)
מורן - תודה, אני עובדת על ההלחנה של זה (יש לי כיוון כללי) :))
מורן - תודה, מסכימה עם התיקונים, הפנמתי :-)
חיים - המון תודה :-)
[ליצירה]
מדהים!
כ"כ אהבתי את זה...
והפואנטה בסוף - היקיצה מהחלום....
כתוב יפה, רעיון יפה
ועוד הרבה דברים שמסתיימים ביפה :-)
אהה כן - ובסוף היצירה גם עלה לי חיוך יפה על השפתיים :-)
תודה!