הבל
יש לנו הרבה ומעט שנותר,
הרבה לא נדע ויותר שנבצר.
אפילו חיינו כאלף שנה,
הרי וראינו שכפי שהיה.
תדיר ידמה כי מעט הנותר,
את שתדע ככלום לנשאר.
כי הבל הכל ובדיחה גרועה,
היש בלכתנו פסגת ישועה?
מהכלום אל הכלום,
דרכינו הולכת.
כעת לפריחה;
ועת לשלכת.
ומה אני?
22.9.01
תגובות