צהר תעשה לתיבה

אז יחדור לנשמתי אור צחצחות

עת אהגה מבין שפתיי תיבה תיבה

וחיש יתחברו הן לשיח מנחות

 

צהר תעשה לתיבה

אז אאגור בתוכה אמת וכוונות

עת האור ימלא רקיעי אהבה

והבוקר יעיר בי את המילים הנשנות

 

פתח תפתח לי כפתחו של אולם

במפתח מילותיי המבקשות

עת צהריים אצא לעולם

בחסדך הסובב ללא חששות

 

צהר תעשה לתיבה

ותן בליבי את אותה המילה

שלעת ערב תעלה עד לכיסא האהבה

שהרי לא ננעלו שערי התפילה...