חמימות שהייתה בי ופסקה
זרועות מושטות, חיבוק ונשיקה
תחושת לכידות ושייכות
ידיעה כי אני תפורה לה בחוט
חיוך רחב וצרור ברכות
שגם אם לא תרגמתי, היום חסרות
עיניים מבינות בתוך המבט שקרן לקראתי
דאגה אמיתית וכנה לקורות אותי
כי למרות שהחוץ הגשמי נעלם
תחושה שכזו לא אשכח לעולם
התמסרות מוחלטת למשפחה, לנכדים
חיים למען היחד, מתוך שמחת הילדים
ומה שנותר בי בפנים זה רגש ענק
של חום ואהבה כמעט עד מחנק
זיכרון העיניים המאירות באהבה
וכל מפגש שנטע בי תקווה
כמיהה ליום בו ברכותיה יתגשמו
וידיעה כי זיכרונה ודרכה בי יתממשו
ויחבקו אותי תמיד
יתנו לי כוח לעתיד
משאלה כי דמותה מלאת ההוד אותי תלווה בהדר
והבטחה כי אהבתי תמיד תבער...
