עוד ליטוף, חיבוק, מבט, מילה בקול רועד;

כל טוב, בהצלחה, העת להיפרד.

חיוך מאולץ מרעיד קלות שפתיים,

כפות היד כמדברות עת אוחזים ידיים.

            תם עידן של ביחד, העת להיפרד,

            אז למה כל גופם כבד ובלבם יתד?

            מתעשתים לרגע קט, האחיזה נשמטת,

            מעיניהם אגל טל כאילו וניבטת.

כל מילות האהבה ושנאה שנאמרו,

בחופש המוחלט: זה לזו בישרו.

סיבוב על עקב, שלום אחרון,

את טריקת הדלת, הד מחזיר חלון.

            יתכן והיו, שניהם קצת שותקים,

            אזי את ידיהם, לא כך היו עוזבים...

או שמא?...

                                                             4.12.05