כ"כ צריכה חיבוק

ואין לי ממי לבקש

הרי גם אם היית מותר

היום הייתי מתרחקת ממך כמו מאש

הרי כבר נכוויתי מספיק...

 

כ"כ צריכה לשמוע

"תדעי אני אוהב" בכנות

ואין מי שיאמר

בלחש או בצעקה

העיקר שיהיה

העיקר - בכוונה...

 

כ"כ צריכה יד

מושטת לקראתי

תומכת, נותנת

ולא רק לוקחת

כל טיפת חיות

שהייתה בתוכי...

 

בוהה בקירות

כבר לא מעיזה להביט לשמים

שם כוכבים מנצנצים

חונקת דימעה זהה

לזו שנצנצה כל היום וכל הלילה בתוכי

ומטעטפת בקרירות

 

והמחשבות - רצות בתוכי במעגלים

מביט בי בעיניך

אותו מבט שעד אתמול דימיתי

כי שידר אהבה

עכשיו זר לי

והעיניים לא אומרות מאומה...

 

מביטה בתקרה, מתכסה, מעט נחמה

בלבן המוכר הקרוב

כבר לא מסוגלת אפילו

להישיר אליך מבט

כאילו אתה לא פה

בעצם בשבילי תמיד נשארת רחוק...

 

בינתיים מקרבת ידיי אל ברכיי

לתמוך ומנסה להרים ראש

נשענת על קיר

ולא מסוגלת להביט מעבר

או להביט רחוק

מעדיפה להפנים ולשתוק

להיוותר עם עיניים כבויות...