[ליצירה]
יש כאן עליה ומורד של תקוה, כדרך הגלים העולים ויורדים . בהתחלה הגל הוא סמל לתקווה, לאחר מכן נשבר ולאחר מכן שב להיות גל מלא תקוה . הצדפים בחוף זה פן ציורי מאוד בעיני. אהבתי מאוד, ריגש אותי מאוד, עושה טעם של מזרקה של שיר. אז תודה רבה .
[ליצירה]
אוי ואבוי!
"במותי אפסיק להכעיסך"??
" חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה"
ובחרת בחיים, ולא במוות! גם לא כמטאפורה, גם לא "עליך". ה' לא מעוניין בכלות הנפש, ב"רצוא" ללא שוב! זה היה חטא נדב ואביהו לפי פנימיות התורה.
ה' רוצה ש"נחיה עליו", לא שנמות עליו!...
[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
[ליצירה]
אהבתי מאוד
הקשר אהוב לי מאוד.
ואפילו שהחלק הראשון אולי אמור לתאר עולם קשה,מציאות דורשת וכואבת ואף מכשילה אולי , מדבריך יוצא חזון של תקווה ומשמעות , ממשות של קשר מוביל מוליך ודואג , אוהב מאוד.
אולי אפילו אני קצת מצר וחושש על אובדן עולם מתוק זה בחלק האחרון .. ואולי ה"בא" של החורבן של העולם כפי שאנו מכירים אותו והעולם המתוק ובעל הערך והקשר.
תודה רבה לך :C !
[ליצירה]
לניר יוסף , תודה חמה על תגובתך הקורנת...
אגלה דעתי ששלושת הבתים בהתאמה כדברי חז"ל אלפיים תוהו ,אלפיים תורה,ואלפיים משיח.
ולך ורד היקרה !ברכתך כמטר על נפש שוקקה...
אמן ,כן יהיה רצון.
[ליצירה]
לב של אבן ליבו
ליבו,לב של אבן
ופרפרים של תשוקה פרפריו
אין בחדריו,אהבה
אלא פעימות תאווה טהורות
ואין בנמצא זכרונות העבר
אלא אהבה מזדמנת
שאינה תלוייה בדבר.
דוד
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
משה היקר !
אכן חכמה עתיקה נשפעת מדברייך!
חכמת הייחוד אשר היוותה כל המציאות אשר לעינינו ,וליבנו.
ומי כ ה' אלוהינו ,יוצר הכל, אשר בחוכמתו יסד ארץ ,ואין ארץ בתורה אלא רצון , וכל רצונו,ליחד רצוננו לאהבה ולדבקה בו.
וכל התורה הזו שם בליבנו,ולא בשמיים היא,וכל כולה באהבת זולתנו. וכל שאיפתנו היא לקבל ממנו ,על מנת להשפיע לזולתינו, ובידוע שכל המתפלל על חברו,נענה תחילה.
ברגשי כבוד
נכסף.
[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה