1
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] משה היקר ! הרי חומש שלך... אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת , שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה. אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך" שבת שלום ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיך אוכל אשיב פניך ריקם שחנותי פתוחה לרווחה ומקיף אנכי לכולם היד כותבת והפנקס פתוחה וכעת הכל מתוקן לסעודה לא עוד תבקש נפשך כי אין לי עוד בעולם מלבדך עכשיו שנותרנו אני ואתה [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] "אומרים שאני אינני אני ,אז מי אני בכלל...." [ליצירה]
- [ליצירה] לעולם לא נבין כוונה של מילה , אם לא נדע את קצה הבנתה, ורד , אותיותייך הן כלי מחזיק ברכה, ובצירוף נהדר מתחברות הן במחול ,וזיו אורן ניבט לעיניים שיודעות טיבן. שירך כתפילה ממש,ואמא לעולם אינה מאכזבת ועל אבא לוחצת , להשפיע עלייך מחסדיו המרובים. ואני מוסיף כי ברצוני להענות תחילה: אנא ה' קבל תפילותיה של ורד מהראש ועד לסופה. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] לב של אבן ליבו ליבו,לב של אבן ופרפרים של תשוקה פרפריו אין בחדריו,אהבה אלא פעימות תאווה טהורות ואין בנמצא זכרונות העבר אלא אהבה מזדמנת שאינה תלוייה בדבר. דוד [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
תגובות