[ליצירה]
משה היקר ! הרי חומש שלך...
אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת ,
שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה.
אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך"
שבת שלום
ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו.
[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
ועל כך נאמר ...נר מצווה ותורה אור...
ללא המעשה לא יתלבש האור...
כי לא יתכן אור ללא פתילת הנר,ויהיה הוא מופשט מלב.
אך...גם לא יתכן המעשה בלבד שהוא הכנה לקבלת האור, אשר יחיה ויאיר בכל תחומי החיים.
נכסף
[ליצירה]
נכנסים אל הלב
אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב,
נכנסים את לב האומר אותם.
והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה,
וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים
ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה,
"דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו"
עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה
בעינינו סוד האושר,
אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות,
סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת.
"ואני קרבת אלהים לי טוב"
[ליצירה]
לעולם לא נבין כוונה של מילה ,
אם לא נדע את קצה הבנתה,
ורד , אותיותייך הן כלי מחזיק ברכה,
ובצירוף נהדר מתחברות הן במחול ,וזיו אורן
ניבט לעיניים שיודעות טיבן.
שירך כתפילה ממש,ואמא לעולם אינה מאכזבת
ועל אבא לוחצת , להשפיע עלייך מחסדיו המרובים.
ואני מוסיף כי ברצוני להענות תחילה:
אנא ה' קבל תפילותיה של ורד מהראש ועד לסופה.
[ליצירה]
אף לי..מעולם
אף לי מעולם,סוס לא היה,
אך יכול אני לראות בעיני רוחי ,
את הרֶכֶשׁ שלך...
איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת,
ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו,
ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת,
פשוט ,רמך לתפארת...
ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת.
ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית,
ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים.
בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח,
רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר,
ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה,
ואת שימך לא נדע,
ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה...
תודה על חלום שלא נמוג...
[ליצירה]
ליאורה היקרה!
התורה המדהימה שלנו מלמדת אותנו להיות מושלים,ולא עבדים, להיות כאלוהים (ותחסירהו מעט מהאלוהים)
להיות אדונים זה אומר להיות חופשיים מכל דבר האוסר והמזיק והכובש את רוחנו.
ועל כך אומר שלמה המלך "טוב ארך אפיים מגיבור , ומושל ברוחו מלוכד עיר"
יצר לב האדם רע מנעוריו , והגבר שאת רואה ברחוב ,דתי או לא זה לא משנה ,כל גבר נשלט ע"י יצרים הטבועים בו מרגע היותו אדם,וכל תפקידנו לאלף את השור ,ואז נהיה חופשיים לרכב לאן שליבנו יחפוץ. (מבחינתי האישה היא מושלמת לכן איני מזכיר אותה).
כך רק שנסיר מעלינו את אזיקי החברה אשר מסבבת אותנו ומשעבדת אותנו,רק אז נוכל להבחין במשהו מהטוב שמשפיע עלינו הבורא בכל רגע ורגע.
די עם תחרויות של אופנה ,וכסף ופייסבוק ,ופוליטיקה ,וזימה, ושקר במסחר ללא סוף ,ודתיים וחילונים,וערבים ויהודים,ושנאה ,וכעס,וסטרייטים וגאים ,ושמאל וימין ואמצע ,ופיגועים ,ונקמה ,וקללות ונאצה ו...הרשימה ארוכה ,ויקצר המצע מלספר רב.
לכתוב ואהבת לרעך כמוך...דמעות בעיני מרוב שמשפט זה כבר כמעט ואיבד מתוכנו וזיו הדרו בעיני העם,ועטוף הוא היום במעטפת קלקולים אשר מונעים מליבנו הערל לראות את האמת, ולא בשמיים היא... "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך..." והיום לצערי ניתן לראות שאין אנו מסוגלים לברור לעצמנו ולהבין מה באמת שנוא עלינו,כדי שנוכל לקיים משפט זה בפשטותו הנפלאה.
שאי ברכה ליום שכולו טוב
באהבה
נכסף
[ליצירה]
יפה מאוד
והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים.
הרשתי לעצמי להמשיך...תודה
תגובות