[ליצירה]
רצון
קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים
כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה,
הארת לי פתח להבין את רצוני שלי,
תודה
דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי.
[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
[ליצירה]
אף לי..מעולם
אף לי מעולם,סוס לא היה,
אך יכול אני לראות בעיני רוחי ,
את הרֶכֶשׁ שלך...
איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת,
ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו,
ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת,
פשוט ,רמך לתפארת...
ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת.
ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית,
ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים.
בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח,
רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר,
ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה,
ואת שימך לא נדע,
ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה...
תודה על חלום שלא נמוג...
[ליצירה]
ועל כך נאמר ...נר מצווה ותורה אור...
ללא המעשה לא יתלבש האור...
כי לא יתכן אור ללא פתילת הנר,ויהיה הוא מופשט מלב.
אך...גם לא יתכן המעשה בלבד שהוא הכנה לקבלת האור, אשר יחיה ויאיר בכל תחומי החיים.
נכסף
[ליצירה]
עולמך תראה בחייך
על כך נאמר "עולמך תראה בחייך"
והמסך יורם ,והחושך יבולע לנצח.
ובנות העלוקה יאמרו הב הב,
הב לנו ללא תחתית וסוף
שנוכל אך להשפיע , ולנצח לאהוב...
מאוד נהניתי מכתיבך...
[ליצירה]
לעולם לא נבין כוונה של מילה ,
אם לא נדע את קצה הבנתה,
ורד , אותיותייך הן כלי מחזיק ברכה,
ובצירוף נהדר מתחברות הן במחול ,וזיו אורן
ניבט לעיניים שיודעות טיבן.
שירך כתפילה ממש,ואמא לעולם אינה מאכזבת
ועל אבא לוחצת , להשפיע עלייך מחסדיו המרובים.
ואני מוסיף כי ברצוני להענות תחילה:
אנא ה' קבל תפילותיה של ורד מהראש ועד לסופה.
תגובות