בסרטוט אביבי, ציירתי דמותך
ודמותך מתנגנת בשפעת זוהרים,
ואראך בטרקליני הנשייה,
שם תמצאי מזור לנפשך
אשר גופך הוא כתר לה
ונחמה תבקשי
בשטחי הדמיון המופשט
ואהיה כמחריש...
ואביט בך ואתמה,
ואך זאת אבקש
הכניסיני לפלטין שלך
והעלי ניצוצות ליבך למדורת אש
שלהבת -יה
כי לי נביעותייך
כאהבה ראשונה.
