8
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רצון קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה, הארת לי פתח להבין את רצוני שלי, תודה דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ידידי משה , חלילה לי מלסתור דבריך אף במשהו, גישתי היא שכל מילה כתובה או נאמרת ,יש לה מקום ביצירה האלוקית. והיא כמקור מים חיים ואף אצבע אלוקים. בנקודות לתשובתך , אומרים חז"ל מה היתה סיבת בריאת העולמות ? אלא להטיב לנבריאו. הרב שניאור זלמן מלאדי זצ"ל "מטרת בריאת העולמות כולם,היא כדי שאנו נהפוך אותם לדירה בה ה' מרגיש בבית" אכן אנו חיים "בעולם הזה" ואין לו לדיין אלה מה שעיניו רואות , וזה ... העולם הזה ואין אחר. ואין לחיים קשר עם המתים אז מהיכן הרצון העז שטבוע בכולנו בלי יוצא מן הכלל ,להתקשר אל העולם שמעבר. הרי הגיון פשוט הוא , לעולם לא יוולד בי רצון למשהו שמעולם לא היה לי, כמו הדוגמא המפורסמת לעולם לא יהיה בי רצון לאצבע שישית ואפילו אין לי לחשוב על כך ולהתאמץ להשיג אצבע נוספת. אז מהיכן הרצון וההשתוקקות לעולם הבא? אומר הרב אשלג זצ"ל , אנו נמצאים במצב הב' שהוא המצב של העולם הזה שבו יש את העבודה , אך האמת שאנו מצויים כבר בשיא קומתנו ותפארתנו במצב ה ג'. והעונג והאהבה שאנו חווים ממש במצב ה ג' , מאיר לנו כל אחד לפי השתוקקותו, ולכן הרצון להיות בגמר מושך אותנו אל העולם שמעבר , שוודאי ממתין הוא לאנושות כולה , והוא כגלד בצל על עולמנו זה, ורק ממתין שנפשוט את בגדי אגו שלנו, ותשועת ה' כהרף עין. [ליצירה]
- [ליצירה] ואיך אוכל אשיב פניך ריקם שחנותי פתוחה לרווחה ומקיף אנכי לכולם היד כותבת והפנקס פתוחה וכעת הכל מתוקן לסעודה לא עוד תבקש נפשך כי אין לי עוד בעולם מלבדך עכשיו שנותרנו אני ואתה [ליצירה]
- [ליצירה] הנעלם הבא... משה היקר ,משה החביב , אכן לכאורה אין יותר מסעיר מהמסתורין של החיים והמתים, אך המושגים אותם הנך מבין ,טבועים במחשבתך וחתומים בהבנתנו הקלוקלת. וכעת כדי להבין את קצה הבנתם המחודש ,עלינו להקיא את החלב שינקנו משדי אימנו. רק אז יוכל שכלך ושכלי כמובן, להבין אפס קצהו של המסתורין הנעלם. "העולם הבא" אינו אלה הנעלם הבא שתגלה לאחר שיתגלה בפניך העולם הזה על בוריו. ועל כך אמרו חז"ל "עולמך תראה בחייך" . אין צורך להמית עצמך כדי לגלות את העולם הבא. שורש המילה "עולם" מלשון העלם . ואם תביט טוב בהטבע אז תצליח לגלות את הנעלם מעיניך והיא השגחתו של אלהים שהוא גימ' הטבע. ואכן הנגלות לנו ולבנינו עד עולם – פרושו -הגלוי לנו עד הנעלם הבא... ועולמות יש עד אין סוף. ברוך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] כל משחרי ימצאוני ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש, ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב... ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני, ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים... אהבתי עד מאוד... כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין חרדה אלא מהלא נודע, ואין סליחה למתעצל,הנלאה מלהפוכו לנודע".\ניכסף [ליצירה]
- [ליצירה] הדסה ,רז לך אגלה ,נביעותייך ,המילים שכתבת,המשפטים שצרפת הם ישארו שלך לעד ,כמרגלית צרופה ,ואת האומן אשר השכיל לצורפה ולהעידה לתכליתה הרצויה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך... התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש... ח"ח ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] ואוליי...לא היו הדברים מעולם... כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו, ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם, חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני לתפילתכם , ילדי הצדיקים. המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו, וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם, על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי, אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד, על כן נתתי שמו גיל -עד, אך במקום גילה ,יש עצב ונהי... קול בכי תמרורים... ואשמע עוד צעקתכם , והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים, ומזדעזעים אמות הסיפים... אוהבכם אני ילדי היקרים, לא צר אויב ומתנקם אנכי, ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני, ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם, הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם, ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה. המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי, והבקיעו לרוב שערים... כי מבלעדיכם ילדי, מי יקרא לי א-לוהים... [ליצירה]
