ברגע האירו ברקיו תבל,
בשפעת זוהרים, בשפעת גוונים
צמרמורת נהדרה אחזה בי
למראה יופייך מדינתנו ישראל,
וכל המון העם, שרים ומלכים
יצאו לקראתך, לעטור לך כתרים,
וילדים ונערים יפזזו ברחובותייך
ויצבאו על מדשאותייך הירוקים.
נאוה את ויפה ארצנו הקטנה,
נפלאה אהבתך לי מארצות ניכר
שש אנכי אל יופייך כמוצא שלל רב
ואלפי זהב וכסף , לא ישוו לך
ומעלייך תמיד ברכת אל,
אוהבים אנו אותך
מדינתנו...ישראל.
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים" אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם. אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד". אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך" בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין על פשעינו וחטאינו. אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים. והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים. ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו. המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסים אל הלב אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב, נכנסים את לב האומר אותם. והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה, וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה, "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו" עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה בעינינו סוד האושר, אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות, סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת. "ואני קרבת אלהים לי טוב" [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך משה , וכן ירבו כמוך...ויהי רצון שנטיעות שלך יהיו כמותך... [ליצירה]
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב ושוב , וכל רצוני היה להוסיף את המילה אלהים בתחילת מכתבך... [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
- [ליצירה] לב של אבן ליבו ליבו,לב של אבן ופרפרים של תשוקה פרפריו אין בחדריו,אהבה אלא פעימות תאווה טהורות ואין בנמצא זכרונות העבר אלא אהבה מזדמנת שאינה תלוייה בדבר. דוד [ליצירה]
- [ליצירה] על זה נאמר יתרון האור מהחושך, ואף חשכת לילה כיום תאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום ליוצר הנכבד! צמד המילים "עשויים מגעגוע" הרה בי שיר חדש והוא שלך. הבנתי כל מילה ביצירה ,והגעתי לקצה הבנתך. עשויים מגעגוע והנה הוא כמציץ בין החרכים ונפשנו יוצאת בדברו והלב בוער, הנה עוד רגע , ואנחנו בהיכל ופרפרים במחול אגדי עוטפים את שנינו, ונחמוד אותו ,את כולו לעצמנו, ונפקח עינינו והנה אל מסתתר הוא, ונבקש את שאהבה נפשנו ולא נמצאהו וירדפנו שומרי החומות וישליכונו ארצה. וטעם האהבה עדיין בפינו. ולא נדע היכן היא שהתפשטה בתוכנו. אך ודאי נדע היכן שוב לחפשה. ונזכרים ומצלצלים לנהג האוטובוס שיורידונו בתחנה הבאה, כי אנו לעולם עשויים מגעגוע לאהבה רחוקה. הזכויות לשיר שלך הם. [ליצירה]
