תְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא

הרווני נא במילתך,

מלא אותי בבריתך,

דע אותי כמו שמעולם לא ידעתי,

השתמש בי להרוות אוצרותי,

חדש ימי מנביעות נסתרות שבך,

קשור גורל בגורל

אהבני, והפרני,

ותהווה בי אימרות צפוניך

ואזעק להודות, כגמול עלי אהבתך,

ותרגיעני, ותענני, ותאמר אלי,

אוהבך אני,

אך תשורה אין להביא.