שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים.
לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה).
זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720
בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן.
כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול.
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים.
לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה).
זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720
בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן.
כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול.
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
ידידי משה , חלילה לי מלסתור דבריך אף במשהו,
גישתי היא שכל מילה כתובה או נאמרת ,יש לה מקום ביצירה האלוקית. והיא כמקור מים חיים ואף אצבע אלוקים.
בנקודות לתשובתך , אומרים חז"ל מה היתה סיבת בריאת העולמות ? אלא להטיב לנבריאו.
הרב שניאור זלמן מלאדי זצ"ל "מטרת בריאת העולמות כולם,היא כדי שאנו נהפוך אותם לדירה בה ה' מרגיש בבית"
אכן אנו חיים "בעולם הזה" ואין לו לדיין אלה מה שעיניו רואות , וזה ... העולם הזה ואין אחר.
ואין לחיים קשר עם המתים אז מהיכן הרצון העז שטבוע בכולנו בלי יוצא מן הכלל ,להתקשר אל העולם שמעבר.
הרי הגיון פשוט הוא , לעולם לא יוולד בי רצון למשהו שמעולם לא היה לי, כמו הדוגמא המפורסמת לעולם לא יהיה בי רצון לאצבע שישית ואפילו אין לי לחשוב על כך ולהתאמץ להשיג אצבע נוספת.
אז מהיכן הרצון וההשתוקקות לעולם הבא?
אומר הרב אשלג זצ"ל , אנו נמצאים במצב הב' שהוא המצב של העולם הזה שבו יש את העבודה , אך האמת שאנו מצויים כבר בשיא קומתנו ותפארתנו במצב ה ג'.
והעונג והאהבה שאנו חווים ממש במצב ה ג' , מאיר לנו כל אחד לפי השתוקקותו, ולכן הרצון להיות בגמר מושך אותנו אל העולם שמעבר , שוודאי ממתין הוא לאנושות כולה , והוא כגלד בצל על עולמנו זה, ורק ממתין שנפשוט את בגדי אגו שלנו, ותשועת ה' כהרף עין.
[ליצירה]
תודה
תודה למאיה על השתלבותה בנוף השקיעה,במחזה
הקסום ביותר של הטבע,אשר בכל פעם ,לא נס ליחה של ההתפעמות של חדרי ליבנו,מהשחקנית הראשית,תחת עיניו של הבמאי הטוב ביותר ביקום.
[ליצירה]
אהבתי מאוד
את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים
הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד
למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו.
שוב אנחנו פה - ביחד
אני לבד - אך הינך לידי
אתה שם - ואני בגפי
זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי
כואבת שתפתח - לומר לי...
ואין קול - שזה לא את
ויש עונה - זה אני
ללא מילים - העיניים מדברות
ברחמים.
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים
[ליצירה]
משה היקר !
אכן חכמה עתיקה נשפעת מדברייך!
חכמת הייחוד אשר היוותה כל המציאות אשר לעינינו ,וליבנו.
ומי כ ה' אלוהינו ,יוצר הכל, אשר בחוכמתו יסד ארץ ,ואין ארץ בתורה אלא רצון , וכל רצונו,ליחד רצוננו לאהבה ולדבקה בו.
וכל התורה הזו שם בליבנו,ולא בשמיים היא,וכל כולה באהבת זולתנו. וכל שאיפתנו היא לקבל ממנו ,על מנת להשפיע לזולתינו, ובידוע שכל המתפלל על חברו,נענה תחילה.
ברגשי כבוד
נכסף.
תגובות