[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
לדרור וגילה
לדרור גילה !
באמת ועובדה
מבעלה התפטרה,
וכעת משבוטל החמץ מקרבה
חשה היא שעל כנפי דרור ממריאה.
ואיך תוכל לומר היא גילה
כאשר כקריעת ים סוף קשה לו זיווגה.
קבלי זאת ממני,כמשל ומליצה.
דוד
[ליצירה]
אהבתי מאוד
את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים
הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד
למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו.
שוב אנחנו פה - ביחד
אני לבד - אך הינך לידי
אתה שם - ואני בגפי
זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי
כואבת שתפתח - לומר לי...
ואין קול - שזה לא את
ויש עונה - זה אני
ללא מילים - העיניים מדברות
ברחמים.
[ליצירה]
מזל???
שלום למשה!
חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים
אם אינך מזההה אותו באכזריות
אם אינך חש אותו בכאב
ואם אינך רואה אותו באטימות
אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים.
כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו.
[ליצירה]
אף על פי
את קריאתך שמעתי,
ואיני מתמהמה
ואיני חומק
ואיני שואל.
והזמן.....?
הזמן הוא תעתוע של הדמיון.
ואני כאן,ומעולם לא הלכתי שאשוב.
האלוקים שבך,הוא האלוהים שבי.
המתיני וצפי לבואי...
ואף על פי שאתמהמה...
בכל זאת חכי לי,בכל יום שאבוא...
שיתגשמו משאלותייך...
וכמיהה שבך,תתמלא בסוד עליון...
תגובות