[ליצירה]
ועל כך נאמר ...נר מצווה ותורה אור...
ללא המעשה לא יתלבש האור...
כי לא יתכן אור ללא פתילת הנר,ויהיה הוא מופשט מלב.
אך...גם לא יתכן המעשה בלבד שהוא הכנה לקבלת האור, אשר יחיה ויאיר בכל תחומי החיים.
נכסף
[ליצירה]
לעולם לא נבין כוונה של מילה ,
אם לא נדע את קצה הבנתה,
ורד , אותיותייך הן כלי מחזיק ברכה,
ובצירוף נהדר מתחברות הן במחול ,וזיו אורן
ניבט לעיניים שיודעות טיבן.
שירך כתפילה ממש,ואמא לעולם אינה מאכזבת
ועל אבא לוחצת , להשפיע עלייך מחסדיו המרובים.
ואני מוסיף כי ברצוני להענות תחילה:
אנא ה' קבל תפילותיה של ורד מהראש ועד לסופה.
[ליצירה]
משה היקר ! הרי חומש שלך...
אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת ,
שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה.
אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך"
שבת שלום
ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו.
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
אף על פי
את קריאתך שמעתי,
ואיני מתמהמה
ואיני חומק
ואיני שואל.
והזמן.....?
הזמן הוא תעתוע של הדמיון.
ואני כאן,ומעולם לא הלכתי שאשוב.
האלוקים שבך,הוא האלוהים שבי.
המתיני וצפי לבואי...
ואף על פי שאתמהמה...
בכל זאת חכי לי,בכל יום שאבוא...
שיתגשמו משאלותייך...
וכמיהה שבך,תתמלא בסוד עליון...
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים
[ליצירה]
יפה מאוד
יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך...
התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש...
ח"ח ליאורה
תגובות