ויצילך מִיָּד הַקָּמִים הַבָּאִים להשמידך,

בְּכָל דּוֹר וְדוֹר , עַד מָתַי.!

וְתַעֲלֶה שוועתך אֵל הָאֱלֹהִים,

כִּי רַבִּים צרים,ורחבים קָמִים מני יָם,

וְלֹא קִנֵּאתָ סוֹפְרִים קִנּאתם,

אֶלָּא לַחֲמֹד אוצרותייך מבוקשם,

וּמָהֵם אוצרותייך חֶמְדַּת נַפְשִׁי,

משוש כֹּל תֵּבֵל.!

מְתִיקוּת חָלָב שדייך ,אֲשֶׁר שֶׁפעם

כְּנַחַל אֵיתָן וּמִתְגַּבֵּר.

נופת הַצּוֹפִים אֲשֶׁר תַּחַת לְשׁוֹנְךָ,

כִּדְבַשׁ הַנִּגָּר עַל חמוקי ירכייך,

מַעֲשֶׂה יְדֵי אֻמַּן

וְלֹא יֵדְעוּ הם,אשר עָסִיס שֶׁבְּךָ,

לְעוֹלָם לֹא תתניהו לְאַחֵר.

וְיַשְׁקִיעוּ כֹּל מרצם וְכֹחָם,

לֶאֱחֹז בְּפִסָּה מבשרך,

וְנִלָּחֵם אהובייך בָּעֲבוּרֵךְ.

וְנֵדַע, כִּי מָזוֹר בכנפייך,

לְכָל פְּצָעִים אֲשֶׁר יַפְלִיאוּ בָּנוּ אויבייך.

וְתָקִיאִי כֹּל זָר מִתּוֹכֵךְ,

וּלְאַחֵר לֹא תַּרְאִי אֶת יופייך.

וְאֵין כֹּל גּוּפֵךְ צָרִיךְ בְּדִיקָה,

אַחַר שעינייך יונים,וריח אַפֵּךְ כְּתַפּוּחִים.

הֲרֵי אַתְּ לָנוּ מקודשת,ואנו לָךְ מְקֻדָּשִׁים.

אָז נאמר לָךְ וּדְמָעוֹת בְּעֵינֵינו,

מְקֻדֶּשֶׁת אַתְּ  לָנוּ לעולמים .

וְנִשְׂבַע לָךְ אֲהוּבָה,

לִדְאֹג לביטחונך וְלַהֲגַנָּתְךָ,

וְשָׁלוֹם יִהְיֶה בְּכָל אגפייך.