שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים.
לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה).
זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720
בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן.
כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול.
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים.
לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה).
זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720
בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן.
כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול.
[ליצירה]
עד כי יבוא...
ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא
המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו...
כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא...
אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה...
אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד...
אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה...
אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה...
שאי ברכה ליום שכולו אושר...
[ליצירה]
יפה מאוד
יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך...
התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש...
ח"ח ליאורה
[ליצירה]
חי בסרט!
ידידי היקר!
קרא שוב את הטקסט, קרא שוב ושוב
תחוש את המילים, את הכאב, עצום עיניים
והמחשבות יפרשו לך את המילים מחדש!!!
השאר עיניך עצומות , כעת ,נסה להיות ...אמא.
[ליצירה]
יפה מאוד ונכון
"ואהבת את ה´ אלוקיך"
"ואהבת לרעך כמוך"
ואהבת -
כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח,
כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך
במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף.
אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא.
ואהבת –
כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך.,
בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב ,
או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה.,
זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה –
מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע..
ואהבת -
לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה
ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת
ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה.
ואהבת –
לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית,
כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, –
שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה.,
זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה..
[ליצירה]
משה היקר !
אכן חכמה עתיקה נשפעת מדברייך!
חכמת הייחוד אשר היוותה כל המציאות אשר לעינינו ,וליבנו.
ומי כ ה' אלוהינו ,יוצר הכל, אשר בחוכמתו יסד ארץ ,ואין ארץ בתורה אלא רצון , וכל רצונו,ליחד רצוננו לאהבה ולדבקה בו.
וכל התורה הזו שם בליבנו,ולא בשמיים היא,וכל כולה באהבת זולתנו. וכל שאיפתנו היא לקבל ממנו ,על מנת להשפיע לזולתינו, ובידוע שכל המתפלל על חברו,נענה תחילה.
ברגשי כבוד
נכסף.
[ליצירה]
רצון
קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים
כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה,
הארת לי פתח להבין את רצוני שלי,
תודה
דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי.
[ליצירה]
אף לי..מעולם
אף לי מעולם,סוס לא היה,
אך יכול אני לראות בעיני רוחי ,
את הרֶכֶשׁ שלך...
איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת,
ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו,
ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת,
פשוט ,רמך לתפארת...
ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת.
ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית,
ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים.
בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח,
רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר,
ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה,
ואת שימך לא נדע,
ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה...
תודה על חלום שלא נמוג...
[ליצירה]
כל משחרי ימצאוני
ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש,
ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא
וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב...
ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני,
ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים...
אהבתי עד מאוד... כנפי שחר.
[ליצירה]
כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים"
אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם.
אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד".
אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך"
בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין
על פשעינו וחטאינו.
אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא
עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים.
והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים.
ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית
כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו.
המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל
תגובות