בעדכון 2012
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קדש אותה... היא מתחנננת אז קדש אותה...... אתה כותב בצורה מיוחדת בהצלחה לך ולה.... [ליצירה]
- [ליצירה] על מה כתבת ? [ליצירה]
- [ליצירה] הי ליאורה... מסקרן??? , פתוח לדמיונך [ליצירה]
- [ליצירה] שלוש היצירות, קדשני, לא אני, טיפה בים, מדברות בדרך כלשהי באינסוף שהנשמה היא חלק ממנו. ואולם קשה לי לתאר לעצמי שהן מתארות רק הלך רוח ולא כאב מאוד ספציפי על אירוע קשה מאוד בחיים. לפני מספר חודשים כתבתי משהו קטן על "טיפה בים" ושמתי באתר ליטרטורה, והוא די הפוך למה שאני כאילו מבחינה בו אצלך, כי אצלי הטיפה שבים לא רוצה להתמזג (נדמה לי שלזה התכוונתי, כבר לא בטוחה). זה כאן: http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=28720 בפתח היצירה חשבתי - אוי, עוד שיר של צעירים מאוהבים (מה לעשות שאני כבר סבתא וזה קצת רחוק ממני) אך כשהמשכתי לקרוא ראיתי שזה כלל לא כך, ואחר כך כשראיתי את היצירות האחרות שהגיעו אתו נראה לי שיש קשר כלשהו ביניהן. כל טוב ורק טוב ולהיות שמחים בבקשה. הזמן מרפא כמעט את הכול. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מיוחד, רגיש, מעניין [ליצירה]
- [ליצירה] כחבד,חגת,נהימ "והבור ריק אין בו מים...." [ליצירה]
- [ליצירה] חי בסרט! ידידי היקר! קרא שוב את הטקסט, קרא שוב ושוב תחוש את המילים, את הכאב, עצום עיניים והמחשבות יפרשו לך את המילים מחדש!!! השאר עיניך עצומות , כעת ,נסה להיות ...אמא. [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] הנעלם הבא... משה היקר ,משה החביב , אכן לכאורה אין יותר מסעיר מהמסתורין של החיים והמתים, אך המושגים אותם הנך מבין ,טבועים במחשבתך וחתומים בהבנתנו הקלוקלת. וכעת כדי להבין את קצה הבנתם המחודש ,עלינו להקיא את החלב שינקנו משדי אימנו. רק אז יוכל שכלך ושכלי כמובן, להבין אפס קצהו של המסתורין הנעלם. "העולם הבא" אינו אלה הנעלם הבא שתגלה לאחר שיתגלה בפניך העולם הזה על בוריו. ועל כך אמרו חז"ל "עולמך תראה בחייך" . אין צורך להמית עצמך כדי לגלות את העולם הבא. שורש המילה "עולם" מלשון העלם . ואם תביט טוב בהטבע אז תצליח לגלות את הנעלם מעיניך והיא השגחתו של אלהים שהוא גימ' הטבע. ואכן הנגלות לנו ולבנינו עד עולם – פרושו -הגלוי לנו עד הנעלם הבא... ועולמות יש עד אין סוף. ברוך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] .... ולבן מסגיר ימים שהיו ולא שבו... אהבתי . [ליצירה]
- [ליצירה] ואיך אוכל אשיב פניך ריקם שחנותי פתוחה לרווחה ומקיף אנכי לכולם היד כותבת והפנקס פתוחה וכעת הכל מתוקן לסעודה לא עוד תבקש נפשך כי אין לי עוד בעולם מלבדך עכשיו שנותרנו אני ואתה [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים" אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם. אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד". אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך" בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין על פשעינו וחטאינו. אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים. והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים. ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו. המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פתוחה מופיעה כך בכמה מקורות ואם זה מתאים לי לחרוז ,אז ברוכה הפתוחה... [ליצירה]
תגובות