0
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד הכל צפויי והרשות נתונה... האם אלהים ידע מה יבחר דוד???? האם אלהים מתערב לנו בבחירה?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
- [ליצירה] סערת שקט מעצים ביותר. לימור, זה מדהים נסחפתי בקריאתי ,כבתוך מערבולת כבתוך סערת שקט , כבעין הסערה אשר שם אך שקט ודממה, הטבת לצמררני ,אהבתי את שאון השקט הניבט מסערתך את, ולאחר...דממה. יפה עד חמדה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כל משחרי ימצאוני ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש, ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב... ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני, ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים... אהבתי עד מאוד... כנפי שחר. [ליצירה]
- [ליצירה] "אין כמו מילה אשר מודעים אנו לקצה הבנתה"\נכסף [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב ושוב , וכל רצוני היה להוסיף את המילה אלהים בתחילת מכתבך... [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] ואוליי...לא היו הדברים מעולם... כי חרב ביתי ושערי תפילה ננעלו, ואשמע את תפילתכם ,ולא החרשתי אל דמעתכם, חולשה יש בי אליכם ,ילדי היקרים,ומתאווה אני לתפילתכם , ילדי הצדיקים. המשיכו וקראו אלי בגרון,ולא תחשכו, וכל פמלייאת מלאכים שלי,מורידים דמעות עימכם, על בני היקר ,אחיכם ,מחמדי, אשר שמחה בו לעולם ודיצה לעולמי עד, על כן נתתי שמו גיל -עד, אך במקום גילה ,יש עצב ונהי... קול בכי תמרורים... ואשמע עוד צעקתכם , והקול ,קול יעקוב ,חוצב רקיעים, ומזדעזעים אמות הסיפים... אוהבכם אני ילדי היקרים, לא צר אויב ומתנקם אנכי, ואכן צריך אני אתכם ,ונשמתכם תקיימני, ומבטיח אני לכם ,שאין תפילה שבה ריקם, הקשבתי ,גם הקשבתי,לקול תחנוניכם,לקול זעקתכם, ואשיב את גיל-עד לביתו ,ועוד ישמע בהרי יהודה ובחוצות ירושלים ,קול ששון וקול שמחה. המשיכו למלא מכסת צעקתכם בקוראיכם אלי, והבקיעו לרוב שערים... כי מבלעדיכם ילדי, מי יקרא לי א-לוהים... [ליצירה]
- [ליצירה] משה היקר ! הרי חומש שלך... אכן האישה ראשית דעת , אך לגריעותה יאמר זאת , שהרי מדעתה משלמים אנו עד עצם היום הזה. אכן רצונה לטוב היה , אך נשכח ממנה "קדש עצמך במותר לך" שבת שלום ולסיום שית אלפי שנין ,במהרה בימינו. [ליצירה]
תגובות