הנני כאן!
מול רחב הידיים,
ואולי עוזך הגדול הביאני בהנה,
ושאון הגלים כמחריש את השקט
וקצפם הלבן ,כקצפך הדועך.
לו גל הייתי,ניתז על הסלע,
ורסיסיי מתפזרים כאבק כוכבים,

 

הנני כאן!
 על החול הדומם,
ואולי אדיר במרומים השיבני עפר,
ולבנה  לא קצה,ונתיניה ממתינים,
ורחש זיוום מפלח את הדממה.
לו גרגר זהב הייתי,נשטף אל החוף,
במליחות דמעותיי נשטף חזרה.

 

הנני כאן!
ניצב על חלוק סלע,
ואולי הוד מלכותך הציבני על צור,
מה גדול הוא הסלע ,ומראהו חסון,
כשבוי בעצמו וכולו דומיה.
לו סלע הייתי ,אשון כפלדה,
ודבריך כפטיש יפוצצוני במחי יה.

 

הנני כאן!
ואולי מעולם לא הייתי
אלא רק טיפה בים.