למה
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אין כמו מילה אשר מודעים אנו לקצה הבנתה"\נכסף [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד ונכון "ואהבת את ה´ אלוקיך" "ואהבת לרעך כמוך" ואהבת - כי זו האמת ,והיא מהרצון תצמח, כי פעם לפני אלף גלגולים,עוד בזמן שאור היה ישותך במקום שכולו רצוף אהבה,רצוף טוב ועונג ,עד אין סוף. אתה אהבת , והוא ואתה חד הוא. ואהבת – כי מובטח לך ,ולזולתך לראות עולמך בחייך., בעתיד הקרוב – חיש מהר ,דרך האור שיחזירך למוטב , או שלא – או דרך מייסרת ומייגעת ,בזמנה., זה לא משנה ,בעיתה או אחישנה – מובטח שתאהב שוב, שתהפוך לקבל על מנת להשפיע.. ואהבת - לא בנקודה אחת בזמן ,אהבה תדירה ולא ברגע מסויים ,אלא יחד בהויה מושלמת ואהבת-מעל הזמן ,חווית ועדיין חווה ,היה הווה ויהיה. ואהבת – לא כי אתה בוחר בזה,כי בשקר אין בחירה חופשית, כי במקום כלשהו ,באצילות הבריאה, – שבו האמת מוחלטת ותמיד נעימה., זה הדבר הנכון...לאהוב בלי גבול ומידה.. [ליצירה]
- [ליצירה] תהום נשיה , אשר ברמז קוראת ,השלך עצמך לתוכי, ואשכיח ממך,משפט ומילה. [ליצירה]
- [ליצירה] קראתי שוב ושוב ושוב , וכל רצוני היה להוסיף את המילה אלהים בתחילת מכתבך... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד הכל צפויי והרשות נתונה... האם אלהים ידע מה יבחר דוד???? האם אלהים מתערב לנו בבחירה?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר.... מה יקרה זעקתך...להבין "ובחרת בחיים" אל באפך... כל הטקסט הוא בפנימיות...ואין רמז לגשם. אמרו לו תלמידיו(של רבי עקיבא): רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה, "בכל נפשך", אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי ולא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך עקיבא שיצתה נשמתך באחד". אכן סיום קשה "ובמותי אפסיק להכעיסך" בכל קריאת שמע עלינו לקבל עלינו 4 מיתות בית דין על פשעינו וחטאינו. אומרים חז"ל "עולמך תראה בחייך" בחייך דיקא עלינו לרצות להרוג את המדרגה הנוכחית ,כדי לעבור למדרגה הבאה...כל עוד אנו לא זזים ומטפסים אנו מתים. והעליה למדרגה הבאה מתאפשרת רק לאחר ש"הרגנו" עצמנו וזכינו לנרנח"י חדשים. ומה הדבר שמכעיס את ה' ית'.....? אהבה עצמית כל עוד אנו באהבה עצמית ולא חשים צורך לצאת ולעלות לאהבת הזולת...בכך אנו "מכעיסים" אותו. המשך יום נפלא ואהבה לכל עם ישראל [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו. שוב אנחנו פה - ביחד אני לבד - אך הינך לידי אתה שם - ואני בגפי זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי כואבת שתפתח - לומר לי... ואין קול - שזה לא את ויש עונה - זה אני ללא מילים - העיניים מדברות ברחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] ש מודה אני לך על שחלקת לי מחכמתך, והפרת ניצני כתיבתי בפרח שלך. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
תגובות