[ליצירה]
לב של אבן ליבו
ליבו,לב של אבן
ופרפרים של תשוקה פרפריו
אין בחדריו,אהבה
אלא פעימות תאווה טהורות
ואין בנמצא זכרונות העבר
אלא אהבה מזדמנת
שאינה תלוייה בדבר.
דוד
[ליצירה]
לדרור וגילה
לדרור גילה !
באמת ועובדה
מבעלה התפטרה,
וכעת משבוטל החמץ מקרבה
חשה היא שעל כנפי דרור ממריאה.
ואיך תוכל לומר היא גילה
כאשר כקריעת ים סוף קשה לו זיווגה.
קבלי זאת ממני,כמשל ומליצה.
דוד
[ליצירה]
נכנסים אל הלב
אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב,
נכנסים את לב האומר אותם.
והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה,
וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים
ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה,
"דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו"
עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה
בעינינו סוד האושר,
אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות,
סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת.
"ואני קרבת אלהים לי טוב"
[ליצירה]
אהבתי מאוד
את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים
הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד
למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו.
שוב אנחנו פה - ביחד
אני לבד - אך הינך לידי
אתה שם - ואני בגפי
זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי
כואבת שתפתח - לומר לי...
ואין קול - שזה לא את
ויש עונה - זה אני
ללא מילים - העיניים מדברות
ברחמים.
[ליצירה]
ירושלים
בתי
קושרת את לי כתרים בשירייך,
אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה
אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי
כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה
ומדוע תחושי אורחת?
כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה.
שלך
ירושלים
תגובות