שִית אַלְפֵי...
ואביט בפניך ואדע
יוקר זיווך הנעלם
ואתמה על הראשונות
איך הכל בחכמה עשית
ואטבול במעיין החיים
והבור מלא מים
ותרד נפשי ללבי
ונחת אז מילא את ראשי
ותבוא הלהב ותשרוף
ותעבור נפשי בחרב
ויגדל היצר, ותתגדל היצירה
וסערה אז בלבבי
וכל מהותי להיות עפר לרגליך
ואביט בפניך ואראה
יוקר אהבתך הגלויה
ואודה על נשמה שנתת בי
בחמלה
רבה אמונתך
...וְחַד חָרוּב
תגובות