0
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ירושלים בתי קושרת את לי כתרים בשירייך, אך בתרדמת אבניי, אנכי שבוייה אף קול פעמונים, אינו מוציאני מעצבותי כי עדיין לא תמו ימי גלותי,ילדה ומדוע תחושי אורחת? כי עדיין אין פוקד את הר הבית,בעיר העתיקה. שלך ירושלים [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו. שוב אנחנו פה - ביחד אני לבד - אך הינך לידי אתה שם - ואני בגפי זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי כואבת שתפתח - לומר לי... ואין קול - שזה לא את ויש עונה - זה אני ללא מילים - העיניים מדברות ברחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד מאוד הכל צפויי והרשות נתונה... האם אלהים ידע מה יבחר דוד???? האם אלהים מתערב לנו בבחירה?? :-) [ליצירה]
- [ליצירה] הדסה ,רז לך אגלה ,נביעותייך ,המילים שכתבת,המשפטים שצרפת הם ישארו שלך לעד ,כמרגלית צרופה ,ואת האומן אשר השכיל לצורפה ולהעידה לתכליתה הרצויה. [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן לך משה , וכן ירבו כמוך...ויהי רצון שנטיעות שלך יהיו כמותך... [ליצירה]
- [ליצירה] התענוג מבטל את הרצון כל חיי המתנתי לזה הרגע ואז כשהגעגוע גואה,וכל קרבי בשמחה ירונו כשכבר כל כולי רוצה,ואש בעצמותיי משתוקקת כמהה לתענוג המצופה אני פותחת בצעד נחוש הישר למטרה ,אצה רצה, והנה סובבת דלת, ונפתח עוד חלון, ו.. מתאדה, כי חוק הוא, התענוג מבטל את הרצון... [ליצירה]
- [ליצירה] רצון קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה, הארת לי פתח להבין את רצוני שלי, תודה דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי. [ליצירה]
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
- [ליצירה] ועל כך דוד המלך אומר "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" אהבתי מאוד , מצליחה את להעביר תחושותייך לעוברים ואף לשבים ,למדרגה בה את נחה... [ליצירה]
תגובות