0
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חי בסרט! ידידי היקר! קרא שוב את הטקסט, קרא שוב ושוב תחוש את המילים, את הכאב, עצום עיניים והמחשבות יפרשו לך את המילים מחדש!!! השאר עיניך עצומות , כעת ,נסה להיות ...אמא. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] תהום נשיה , אשר ברמז קוראת ,השלך עצמך לתוכי, ואשכיח ממך,משפט ומילה. [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את התעוזה... רק כך יפתחו שערים... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה עד חמדה ! [ליצירה]
- [ליצירה] אף לי..מעולם אף לי מעולם,סוס לא היה, אך יכול אני לראות בעיני רוחי , את הרֶכֶשׁ שלך... איך שריריו עשויים כמלאכת מחשבת, ועוצמתו האצילית ניבטת משיפולי צווארו ובטנו, ואין בו רתע ולא בהלת ,ולא חרדה ,ולא עצבת, פשוט ,רמך לתפארת... ועדי שענדת מתנוסס בגאון,ואדרת. ובפינה המוגנה,רואה אני אותו מכה ברגלו הימנית, ומיד שועט על גבי עננים ,ומנחירי אפו ,סלסולים של עבים. בן חורין של ממש,נישא הוא ברוח, רוץ בן סוסי,רוץ ודהר...ובשר לעולם את תחילת המחר, ובאיילת השחר תופיע בסוד הזריחה, ואת שימך לא נדע, ותשוב חזרה ,להיות ניצב על שִׁדָּה... תודה על חלום שלא נמוג... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את הפשטות במילים ,את הגאונות במשפטים הקצרים,אשר מושכים את דמיון כל אחד ואחד למקום,אשר שם הוא חש את שעל ליבו. שוב אנחנו פה - ביחד אני לבד - אך הינך לידי אתה שם - ואני בגפי זרה לעצמי בעינך - מאבדת את זהותי כואבת שתפתח - לומר לי... ואין קול - שזה לא את ויש עונה - זה אני ללא מילים - העיניים מדברות ברחמים. [ליצירה]
- [ליצירה] .... ולבן מסגיר ימים שהיו ולא שבו... אהבתי . [ליצירה]
- [ליצירה] ועל כך דוד המלך אומר "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" אהבתי מאוד , מצליחה את להעביר תחושותייך לעוברים ואף לשבים ,למדרגה בה את נחה... [ליצירה]
תגובות