0
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כחבד,חגת,נהימ "והבור ריק אין בו מים...." [ליצירה]
- [ליצירה] הנעלם הבא... משה היקר ,משה החביב , אכן לכאורה אין יותר מסעיר מהמסתורין של החיים והמתים, אך המושגים אותם הנך מבין ,טבועים במחשבתך וחתומים בהבנתנו הקלוקלת. וכעת כדי להבין את קצה הבנתם המחודש ,עלינו להקיא את החלב שינקנו משדי אימנו. רק אז יוכל שכלך ושכלי כמובן, להבין אפס קצהו של המסתורין הנעלם. "העולם הבא" אינו אלה הנעלם הבא שתגלה לאחר שיתגלה בפניך העולם הזה על בוריו. ועל כך אמרו חז"ל "עולמך תראה בחייך" . אין צורך להמית עצמך כדי לגלות את העולם הבא. שורש המילה "עולם" מלשון העלם . ואם תביט טוב בהטבע אז תצליח לגלות את הנעלם מעיניך והיא השגחתו של אלהים שהוא גימ' הטבע. ואכן הנגלות לנו ולבנינו עד עולם – פרושו -הגלוי לנו עד הנעלם הבא... ועולמות יש עד אין סוף. ברוך הוא. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל??? שלום למשה! חייב הייתי לכתוב לך זאת בשמו של אלקים אם אינך מזההה אותו באכזריות אם אינך חש אותו בכאב ואם אינך רואה אותו באטימות אז מזל הוא באמת שרשמת אלהים ולא אלקים. כי אלהים שייך למזל - אך אלקים הוא מעליו. [ליצירה]
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד יפה מאוד ,כתוב מעניין ונותן חשק להמשיך... התיאור עם הכריכים,חשתי אותו ממש וכאילו עמדתי מהצד כצופה על הפרוסות הנערמות לכריך מחומש... ח"ח ליאורה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן פתוחה מופיעה כך בכמה מקורות ואם זה מתאים לי לחרוז ,אז ברוכה הפתוחה... [ליצירה]
- [ליצירה] רצון קראתי את שכתבת ,כמה וכמה פעמים כדי להבין ,את שהבנתי כבר בקריאתי הראשונה, הארת לי פתח להבין את רצוני שלי, תודה דעי שהתענוג מבטל את הרצון , ואם יש לנו רצון לאין סוף , כך התענוג יהיה אין סופי. [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסים אל הלב אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב, נכנסים את לב האומר אותם. והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה, וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה, "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו" עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה בעינינו סוד האושר, אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות, סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת. "ואני קרבת אלהים לי טוב" [ליצירה]
- [ליצירה] כל משחרי ימצאוני ופרפרייך,עוד ישובו בגלגולם החדש, ולהט האהבה עוד יוצת בחדרי ליבך,אשר שותת הוא וכואב ,מהפלאת השומרים בו ,שוב ושוב... ומבטיחך אני שכל משחרי ימצאוני, ורק אלה אשר סבלנותם ואהבתם עמדה להם, רק הם יכנסו ויחסו בצל טירתי, והשומרים להם כאחים ואוהבים... אהבתי עד מאוד... כנפי שחר. [ליצירה]
