כ7
D G
-
מי אני
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ווים בהחלט כתיבתך ממצת וקולעת לרעיונותיך, כידוע האות וו,מיוחסת ליוסף וריבויי הזכרת הוו בישר ובמהופך, מרמזת שעליך לתקן את יוסף שבך,ובכך ינוסו יגון ואנחה,ולא עוד יאוש יכון בביתך. "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים, ואיש משענתו בידו מרוב ימים" [ליצירה]
- [ליצירה] הי ליאורה... מסקרן??? , פתוח לדמיונך [ליצירה]
- [ליצירה] עד כי יבוא... ואף על פי שיתמהמה....בסוף הוא יבוא המשיח הפנימי של כל אחד ואחד...המשיח הכללי של כולנו... כעת אנו אסורים ומרגישים כנפרדים מהטבע ,מהנשמה,מהבורא... אך בסוף נרגיש שהטבע זה אנחנו,שהבורא זה אנחנו...וכשנגיע להיות כאלהים,יודעי טוב ורע... נבין שאין הפרש בין הגוף לנשמה... אנו נהיה הים,הגלים,הסלע,והחול גם יחד... אך נצטרך להמתין...עד כי יבוא שילה... אל דאגה ליאורה,אין עצב...והציפיה הממושכת מעצימה את המתנה המצופה... שאי ברכה ליום שכולו אושר... [ליצירה]
- [ליצירה] לניר יוסף , תודה חמה על תגובתך הקורנת... אגלה דעתי ששלושת הבתים בהתאמה כדברי חז"ל אלפיים תוהו ,אלפיים תורה,ואלפיים משיח. ולך ורד היקרה !ברכתך כמטר על נפש שוקקה... אמן ,כן יהיה רצון. [ליצירה]
- [ליצירה] זכו, שכינה ביניהם. [ליצירה]
- [ליצירה] משה היקר ! אכן חכמה עתיקה נשפעת מדברייך! חכמת הייחוד אשר היוותה כל המציאות אשר לעינינו ,וליבנו. ומי כ ה' אלוהינו ,יוצר הכל, אשר בחוכמתו יסד ארץ ,ואין ארץ בתורה אלא רצון , וכל רצונו,ליחד רצוננו לאהבה ולדבקה בו. וכל התורה הזו שם בליבנו,ולא בשמיים היא,וכל כולה באהבת זולתנו. וכל שאיפתנו היא לקבל ממנו ,על מנת להשפיע לזולתינו, ובידוע שכל המתפלל על חברו,נענה תחילה. ברגשי כבוד נכסף. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד והנה הפיל דוד את השרפרף הנמוך , ויחנוק החבל את צווארו, ודוד אוחז בחבל מנסה להרחיקו מצווארו , אך את שנעשה אין להשיב חשב בליבו , עצם את עיניו ,והנה חייו עוברים מנגד וריח קלמנטינה עסיסית עלה אז באפו ,והאלוהים אהב את דוד ,והראה לו את חווה הקופאית יושבת בביתה וחולמת על דוד ,מציירת דמותו בדמיונה האוהב. חווה! צעק אז דוד וקולו לא נשמע ,כי החבל החל חורך בשרו. ויפנה אז דוד אל אלוהים ויאמר "בבקשה אלוהים הצל אותי ואני מבטיח לאהוב אותך לעולם" ,ואלוהים אל רחום וחנון ,והוא אהב את דוד, והוו התפוס אל אדן החלון הצר והגבוה ,התעקם ונשבר ,ודוד נפל אל רצפת הכלא השחורה, וידיו של דוד מיהרו לשחרר את החבל החונק. ויבט דוד אל האנקול השבור ויצחק אל ליבו, ויאמר אל האלוהים " תודה אלוהים ,אבל הסתדרתי". והאלוהים אהב את דוד ויזהר את דוד שיזיז את עצמו כי החלון עומד ליפול, ודוד המשיך בשכיבת מנוחה שמח על גורלו הטוב. והנה נפל חלון הזכוכית על ראשו של דוד ,ודוד החל לדמם... והאלוהים אוהב שדוד יושב לידו כעת ,ומוכר ביטוחי חיים. הרשתי לעצמי להמשיך...תודה [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כואב הדבר עד מאוד ועל כך כתבתי גם אני, מתהומות ליבי http://www.tzura.co.il/tshsd/yezira.asp?codyezira=46776&t=1 [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסים אל הלב אכן כן ,דברים היוצאים מן הלב, נכנסים את לב האומר אותם. והאהבה ,אין אהבה בעולם כאהבת הנשמה לבוראה, וכל גילויי אהבה בעולמנו ,אינם אלא הרגשים ששורשם נעוץ בשחר יצירתה של הנשמה, "דודי שלח ידו מן החור ומעי המו עליו" עד אשר לא נגלה בעצמנו,את אהובנו,ושם יתגלה בעינינו סוד האושר, אנו מחליפים את הגילויי ,באכילת יתר,התכרויות, סיפורי אהבה ,ורק הגעגוע לאינטימיות הרוחנית,עם יוצר הכל ,מתחלפת במיניות רגעית ומזדמנת. "ואני קרבת אלהים לי טוב" [ליצירה]
- [ליצירה] ועל כך דוד המלך אומר "גם כי אשב בחושך ה' אור לי" אהבתי מאוד , מצליחה את להעביר תחושותייך לעוברים ואף לשבים ,למדרגה בה את נחה... [ליצירה]
