גבר, אישה
ניצבים
אחד מול השנייה.
היסוס קל
יד רפה
תשוקה גדולה
ומרה.
לב חשוף לעיניי כל
אזמל מנתחים
מסיר חסימה
ובחדר דממה דקה
גלוייה.
מבטים מתמקדים
שרידי דמעות
מאובקים
יד מגששת אחר רעותה
שפתיים תרות
אחר מקור נחמה.
אתה ואת
בעל ואישה.
מורי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו... שיר עוצמתי כתוב כל כך יפה. הלוואי ויכולתי להשליך מעלי את מעיל הזכרונות.. מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים! כל מילה חזקה יותר מרעותה... מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] חזרתי להגיב הכתיבה שלך ממש יפה, אהבתי את המשפטים החזקים בסיפור, הם גרמו לו להיות מרגש פי כמה ממה שהוא. אהבתי גם את התיאורים של ההבעות פנים ואת הכותרת המחוכמת. רק חבל שהסוף כל כך עצוב... :( מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] רעות היקרה! אני חושבת שעדיף שתביני בעצמך, בשירה זה כל אחד והפרשנות שלו. מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] נצח היקר! קודם כל השיר שלך באמת כבש אותי, ואני חייבת לומר שבמיוחד השורה בסוף. כי אם כל שיר היה מושלם אז אף פעם לא היינו יכולים להגיב עליו או לדון עליו. לדעתי לא כל שיר שמעלים לאתר חייב להיות בין הטובים. עצם זה שהכותב אוהב אותו מספיק. נכון שיהיו עליו ביקורות, אבל זה חלק מהלמידה. זה כמו שמיעה של שיר אקראי ברדיו, לא תמיד הוא תופס את האוזן בשמיעה ראשונית אלא לוקח לו קצת זמן לחלחל לנשמה. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים ביופיו! איזה כישרון... [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! הרגשתי כאילו אני יושבת מול השקיעה ובוהה בצבעיה המתכהים. אין ספק כשרון גדול! תודה, מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפיהפה! תחילתו של השיר הזכיר לי את ספר שירי הלבן של רחל, אך סופו של השיר שלך אופטימי... נהנתי, כתיבה יפה, מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפייפה, אני אהבתי אותו גם בלי כל השינויים, אני חושבת שעכשיו הוא טוב יותר, אבל יש מקרים בהם עדיף להשאיר את השיר כמו שהוא. בעיקר אהבתי את הסוף "ונשמתי חלום הממאן להיפתר" אני מרגישה את זה גם לגבי עצמי... מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] לנצח אנגנך היקר! שיר יפה, אהבתי את המטאפורה של גלי הים המשוועים לחוף... מוריה. [ליצירה]
תגובות