גבר, אישה
ניצבים
אחד מול השנייה.
היסוס קל
יד רפה
תשוקה גדולה
ומרה.
לב חשוף לעיניי כל
אזמל מנתחים
מסיר חסימה
ובחדר דממה דקה
גלוייה.
מבטים מתמקדים
שרידי דמעות
מאובקים
יד מגששת אחר רעותה
שפתיים תרות
אחר מקור נחמה.
אתה ואת
בעל ואישה.
מורי
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] גם אותי הכותרת מאוד משכה. אני מזדהה עם כל מילה שלך השיר הזה בא לי בדיוק בזמן. "ביקשתי שתלמד אותי לבכות ולימדת אותי לחיות" משפט חזק... תודה מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו רעות, הפעם התעלית על עצמך. כמה עוצמות יש בשיר הזה, הוא כתוב כל כך יפה, המילים כל כך מרגשות... במיוחד אהבתי את הבית הזה- "צריך להיזהר שמא יוצאו המילים מהקשר המעשים שמא תדבק בהם נטיית גרון וגבה לב ונמיכות קומה..." שיר יפיפה! מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפהיפה, לראות את הדברים היומיומיים ולהודות להם! תודה לך שי... מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] שייקוש! שיר תהליכי כל כך יפה. אהבתי את השילוב של העבר עם ההווה בשיר. מה שהיה, ומה שקורה עכשיו. אני מוצאת בו גם אופטימיות, עצם זה שהצלחת להתגבר על האהבה... מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי ואבוי, אני בשוק לא יכולה להגיב בגלל ההלם... [ליצירה]
- [ליצירה] וואו אהבתי! שיר מקסים מלא רגש ואופטמיות מהולה במעט פסמיות... אהבתי את הניגודיות בין האור לחושך, בין השמחה לכאב. תודה, מוריה. [ליצירה]
- [ליצירה] מיכאל, השיר שלך מקסים ומרגש עד דמעות, אני גם כתבתי שיר על חברתי שנהרגה, אז אני מזדהה עם תחושותיך. מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מקסים! ממש סונטת אהבה לאהובה! אתה כל פעם מפתיע אותי מחדש... מוריה [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה עם נצח באמת שיר מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] נצח היקר! קודם כל השיר שלך באמת כבש אותי, ואני חייבת לומר שבמיוחד השורה בסוף. כי אם כל שיר היה מושלם אז אף פעם לא היינו יכולים להגיב עליו או לדון עליו. לדעתי לא כל שיר שמעלים לאתר חייב להיות בין הטובים. עצם זה שהכותב אוהב אותו מספיק. נכון שיהיו עליו ביקורות, אבל זה חלק מהלמידה. זה כמו שמיעה של שיר אקראי ברדיו, לא תמיד הוא תופס את האוזן בשמיעה ראשונית אלא לוקח לו קצת זמן לחלחל לנשמה. [ליצירה]
תגובות