[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
טו אז אחרי ההקדמה שהוספת אני לא בטוחה שירדתי לסוף המשמעות,
אבל השיר מאוד חזק, המון ניגודיות, המון עוצמה מול חולשה ובעיקר נכונות להשלמה וחוסר השלמה...
[ליצירה]
אני כותת ומחוקת, כותבת ומוחקת תגובות ליצירה הכ"כ יפה וכ"כ עצובה הזאת...
הצלחת לבטא בשורות בודדות מצוקות תהומיות המרכיבות את המדינה שלנו ועוד מצוקה, אמנם הרבה יותר נוחה והיא האדישות...
כמובן שלא נישארת עם האדישות ועם סוף היצירה השתחררו הדמעות לא רק בשיר אלא גם אצל הקורא...
בתקווה לעתיד טוב יותר!
ותודה על השיתוף בשיר היפה הזה!
[ליצירה]
אבל בסוף קולה ישמע!!!
אהבתי את כל העושר שבשילובים.
שתגיע כבר הגאולה ותישק לפצעים של כולנו!
תודה על יצירה נפלאה!
[ליצירה]
[ליצירה]
שיר חמוד :-)
(מתאים גם לילדים ברוחם :-))
רק כמו לאה גם לי הפרעה השורה-
"ייקח אותי לגן ללימודים"
אולי הייתי מוסיפה פסיק בין גן ללימודים או ו"ו החיבור- כדי להבהיר שהכוונה בלימודים היא לא לגן אלא לבי"ס (לא הייתי משנה למשחקים - כי זה פוגם בחריזה).
תודה לך מאוד נהנתי - החזיר אותי אחורה לימי הגן והחלומות הכ"כ פשוטים ותמימים.
איזה כיף!