[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
יקירתי -
מזל טוב!
מאחלת לך את כל הטו והאושר שבעולם!
איזה יופי הצלחת לתרגם למילים את ההתרגשות המלווה בחשש של התבגרות בשנה!
גיל מקסים, בטוחה שתנצלי אותו כראוי,
ואל תדאגי 15 זו ממש לא תחילת הזיקנה!
וזה המון - כי את יצקת לזה המון תוכן :-)
[ליצירה]
כ"כ התחברתי, גם אני בתקופה דומה (אבל לא שוכחת לשמור על החיוך... לפעמים בכוח :-))
אבל אני חושבת שכאלו החיים:
לעיתים מלאים ב -?
לעיתים מלאים ב - !
ולעיתים מלאים ב- ?!
מאחלת לך שהתשובות יגיעו מבפנים ובמהרה ותמלאי את החיים ב - :-)
ולגבי הצירה - כתובה לדעתי בצורה טובה מאוד וחזקה מאוד כזאת שמבטאת היטב את המחשבות והתחושה וההתחבטוות העצמיות והשיחות הלפעמים קשות איתו.
אהבתי מאוד, תודה :-)
[ליצירה]
תודה רבה לכולם על התגובות,
לאחר שקראתי את התגובות - אני רואה איך ההמשך מתגמד ואולי אפילו לא כ"כ קשור לבית הראשון...
בכל זאת - אני לא מסוגלת לשנות את זה (כי זה בא לי מנשמה ומתאר איזשהו תהליך אצלי - גם אם זה נמע נורא קלישאי :-))
אני אשמח מאוד אם מישהו אחר יאמץ את השורות הרצויות לו ויצור דבר חדש :-)
ושוב המון תודה על התגובות!
[ליצירה]
להקשיב לדימיון זה תמיד חשוב וטוב וכדאי!
וזה לא רק מחזיק אותנו ערים זה גם מוסיף טעם לחיים!
בונבוניירה של שיר!
ועכשיו עולה בי השאלה
למה אני לא הצלחתי לנדוד לעולם של פיות כשעמדה מולי המורה למתמטיקה??? :-)
(היא דדוקא כן גרמה לי לנדוד לעולמות אחרים - אבל לא כאלו מתוקים...)
[ליצירה]
נו - עם כותרת כזו שאני לא אבדוק במה מדובר?
התנגן לי בראש בקצב דיי טוב :-)
ועכשיו - נראה אתכם עוברים מדיבורים למעשים
מקשקשים מקשקשים
בסוף חוזרים משקשקים
מכשכשים גם בזנבות
אוזניים מושפלות
עיניים נבוכות
מכרכרים סביבינו
אחר יוצאים ומקרקרים נגדנו
ושוב חוזרים :-)
הכתר כבר אצלינו...
גם השרביט
נראה איך תסתדרו רגע בלעדינו...