[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
חשיבה מעניינת-
הקצוות והתגובה לעולם תוך שימוש בהן...
(וזה מעניין כי אתמול למדתי סיפור של ר' נחמן בו מודגם איך בכל תכונה אפשר למצוא שתי קצוות - ולתעלה לטוב או לרע - טוב אבל לא אגרר לזה עכשיו :-))
מהשיר אפשר ללמוד שהקצה השני מול יאוש הוא התמלאות, האמנם?
[ליצירה]
למרות כל הפסיקים באמצע, קראתי את זה בקצב של השפן של אנג'ייזר.
להמשיך לרוץ - גם אם זה רק על דופק זה מאוד חשוב :-), אבל לפעמים כדאי קצת לעצור בצד להסתכל על הדרך שעברנו ולהביט קדימה על הדרך שלפנינו על מנת למלא את המצבורים ב"דלק", "מים" ו"סוללות" של תקוות וציפיות חדשות...
כתוב מקסים המון תודה :-)
[ליצירה]
להקשיב לדימיון זה תמיד חשוב וטוב וכדאי!
וזה לא רק מחזיק אותנו ערים זה גם מוסיף טעם לחיים!
בונבוניירה של שיר!
ועכשיו עולה בי השאלה
למה אני לא הצלחתי לנדוד לעולם של פיות כשעמדה מולי המורה למתמטיקה??? :-)
(היא דדוקא כן גרמה לי לנדוד לעולמות אחרים - אבל לא כאלו מתוקים...)
[ליצירה]
תודה רבה לכולם על התגובות,
לאחר שקראתי את התגובות - אני רואה איך ההמשך מתגמד ואולי אפילו לא כ"כ קשור לבית הראשון...
בכל זאת - אני לא מסוגלת לשנות את זה (כי זה בא לי מנשמה ומתאר איזשהו תהליך אצלי - גם אם זה נמע נורא קלישאי :-))
אני אשמח מאוד אם מישהו אחר יאמץ את השורות הרצויות לו ויצור דבר חדש :-)
ושוב המון תודה על התגובות!
[ליצירה]
אבל איזה מזל שיש מרחק זמן?
אחרת היינו נתקעים, חסרי יכולת להמשיך
ולהתקדם (כן ככה קוראים לזה :-) ) ולחיות...
נכון לפעמים ה"מרחק זמן" הזה מאוד מתסכל ולפעמים מרגישים תקועים מאחור, אבל יש המון פעמים שזה ממש נחוץ...
[ליצירה]
קוראת ומה שעולה לי לראש "יגעת ומצאת תאמין!",
כשהייתי קטנה היינו צועקים את זה בדבקות וכ"כ בטוחים שזה נכון, אני מקווה שהאמונה בכך והיגיעה לא נשחקו...
אהבתי במיוחד את הביטוי "מכרות הנפש"!
היטבת לתאר גם את התליך גם את היעד וגם את העוצמה והנחישות.
תודה ששיתפת - זה מקסים :-))