[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
כ"כ התחברתי, גם אני בתקופה דומה (אבל לא שוכחת לשמור על החיוך... לפעמים בכוח :-))
אבל אני חושבת שכאלו החיים:
לעיתים מלאים ב -?
לעיתים מלאים ב - !
ולעיתים מלאים ב- ?!
מאחלת לך שהתשובות יגיעו מבפנים ובמהרה ותמלאי את החיים ב - :-)
ולגבי הצירה - כתובה לדעתי בצורה טובה מאוד וחזקה מאוד כזאת שמבטאת היטב את המחשבות והתחושה וההתחבטוות העצמיות והשיחות הלפעמים קשות איתו.
אהבתי מאוד, תודה :-)
[ליצירה]
וואו-
לפעמים גם אני רוצה לשם -
למקום שפיסת חול לא נראית,
ונראה לי שזה שווה את המאמץ,
אבל אני אוותר על הסערה - כאלו יש מספיק גם פה :-)
כתוב ממש יפה!
[ליצירה]
מהלבבות שלנו הוא לא נשכח...
זוכרים בגעגועים רבים - למרות שבתקופתו היינו רק ילדים...
הלוואי שהקב"ה יתן לו אריכות ימים בטוב ובנעימים...
ודב - תודה על יצירה נפלאה!