[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
אמילי - תודה על התגובה :-)
כינרת - תודה על התגובה ועל הערה בקשר ל"גרון",
קיבלתי ושיניתי ויצא הרבה יותר מוצלח - וגם יותר מתחבר לכיסא האהבה....
אוהבת...
[ליצירה]
עולם של טובות
מציאות מתישה
קשה, קשה
הוא, היא
אולי להיפרד
יעשה אך ורק טוב
לו, לה
כי על טובות צריך בסוף
לשלם...
לפעמים לא בחומר
ולא בחור בכיס
אלא בחור רציני
דווקא בלב....
דווקא באכזבה, דווקא בכאב...
[ליצירה]
וואו -
שואלת את עצמי - מה יותר חזק - התוכן הנשגב?השפה?
המבנה הקבוע? החריזה שלרוב הייתה עקבית ומדוייקת (מלבד אי אלו אילוצים בסוף)?
או אולי התוכן - שאמנם דורש העמקה - אבל כ"כ קל להזדהות איתו...
זה פשוט נהדר,
תודה!
[ליצירה]
איזה שיר מוחשי-
הצבעים -
האדום של הרימון בחלק הראשון, האבקה הצהובה, האפרוריות והשני בחלק השלישי.
התחושות והמצבים - נפילה, נשירה מול פריחה, הסתגרות ובדידות...
אהבתי במיוחד את:
זה נופל
יורד מגדולתו.
כמו רימון עבש
שהחמיץ את תקופת תשרי
ואיבד את כתר מלכותו.
עליי החורף משרה שמחה ואופטימיות...
[ליצירה]
אאוץ' נורא כואב לקרוא את זה, בגידה של חברות (?) של אנשים שסומכים עליהם ובוטחים בהם היא משבר שלא פשוט לצאת ממנו...
נורא אמיץ מצידך לכתוב על זה - וזו גם דרך להתגבר ולהמשיך הלאה.
לגבי השיר -
מאוד ממחיש את הרגשות גם בתוכן גם בצורה,
חוסר האחידות באורך השורות משרה תחושה של פיזור בדיוק כמו רסיסיי הלב המפוזרים.
אהבתי את השימוש בקרני השמש - שגם מזדהות (נשברות) אך גם מציקות.
אבל לקרני השמש יש כוח נוסף - לרפא (הרי יעקב אבינו נרפא מפציעתו כשזרחה לו השמש!)
אז מאחלת לך שתזרח לך השמש ושתאחדי את הפצעים ותשובי לסמוך על אנשים - אבל שהם יהיו ראויים לכך!
[ליצירה]
אשריה ואשריך-
היא צריכה להיות מדהימה כדי לזכות בהערכה והאהבה שכזאת
(הרי בד"כ אנשים מרגישים שהם חבים את חייהם רק לאמא/אבא/אבינו שבשמים)
ואתה צריך להיות מדהים על שזכית לה ועל שאתה יודע להעריך אותה כראוי
ומכאן שאתם זוג מדהים! (בלי עין הרע בן פורת יוסף וגו' :-))
עכשיו כשהשיר מובן לי אחרת - הוא אפילו עוד יותר יפה!
[ליצירה]
איזה כיף לה - לאותה מיכל...
(אחד השמות החביבים עליי)
מאוד עשיר מבחינה לשונית
אבל כל ההקפדה קצת הרסה לי את הרגש
רוצה גם שהוא יכתוב לי שיר כזה :-))
(אבל מה לעשות השם שלי קצת יותר בעייתי :-))