[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
מדהים!
מאמינה שעוד נחזור לשם - ויותר מהר ממה שאנחנו חושבים!
ונשיר שירים בשבח ארץ ישראל
ונצייר על החוף ציורים עם מקלות ענפי זית וציפורים צחורות יחוגו סביבינו ויצייצו לא רק שקיעות אלא גם זריחות מדהימות!
תודה על יצירה נפלאה!
[ליצירה]
וואו
גם אם לא לגמרי הבנתי - נורא התחברתי...
(מה שלא הבנתי האם ההישארות בסוף היא מחוסר ברירה, התרגלות - שיגרה והשלמה או הסתכלות אחרת על המציאות בעקבות ההתבגרות ורצון)
מאוד יפה!
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הוא מעביר היטב את הרעיון,
גם הטכניות שבה הוא כביכול כתוב
0כפי שכתב אמיתי) מוסיפה נופך ומחזקת את הרגשת אותן שעות מתות.
צריך מידי פעם לעצור ולנוח - לשכב על הגב (אגב שיר טוב ברקע עדיף על עשן :-))
[ליצירה]
איזה שיר ציורי :-)
מלא כוח ועוצמה!
תמשיכ בדהירה שלך ותגיעי רחוק!
אהבתי תשימוש הלא שיגרתי בסוס, באבירות ובגלימה
עוד יותר אהבתי תרעיון מאחורי זה!
[ליצירה]
מדהים!
הכנות והפשטות פשוט עושים את זה!
והתוכן והצורה מתמזגים בצורה מושלמת!
ומי מאיתנו לא מתחבט ב"מה היה קורה אילו"...
מאחלת לך ולכולנו לפתוח את הדלתות הנכונות והמתאימות לכל אחד מאיתנו...
[ליצירה]
מצטרפת למה שכתב חיים לפניי,
וכ"כ מכירה את התחושה הזאת של החוסר הבנה - למה הם שם כ"כ רצו וכ"כ התפללו
ולנו זה ברור מאליו ולפעמים אף גרוע מכך...
תודה לך על יצירה יפה וכתובה כ"כ יפה....