[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
נכנסתי במיוחד כדי לראות את היצירה הנפלאה הזאת ולא התאכזבתי!
עוד לא החלטתי מה יותר יפה הדמות המרכזית או הרקע.
מה שבטוח השילוב של הרקדנית בתוך הרקע יוצר משהו מאוד מיוחד.
מה שגילתי ממה שראיתי עד עכשיו ביצירותיך - זה שמעבר לדיוק ויופי הם גם מכניסים לתוך האווירה ממש לוקחים לאותו מקום וזמן המוקפאים בציור
וזה מאוד מיוחד ונדיר בעיניי...
תודה לך,
ראיתי ולמדתי!
[ליצירה]
וואו - איזה מוכשרת!!!
המון תודה על ששיתפת אותנו...
היצירה מאוד דראמטית גם מבחינה התוכן גם מבחינת השפה.
השאיבה מהתנ"ך וההוספה מעצמך פשוט קסום בעיניי...
אגב - אני יכולה לשלוח אותך אל משהו שאני כתבתי? שעוסק בדוד ובבת אחרת של של שאול?
אם כן - אז עייני ב"בת שאול" שלי...
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
העלת בי חיוך רחב...
סוף בהחלט מפתיע:-)
הפירוט בתיאור הבובה והרגשות מאוד סוחף ויש בכל תיאור הקנאה משהו שגורם אמפתיה ורתיעה בו זמנית...
ושוב - אהבתי את השורה האחרונה :-)
(ואם אני אחפור- אז אולי בכך שהאם מגדירה את הדיבור כשטויות, המשמעות הרבה יותר עמוקה, כי כל היחס הזה לפרטי פרטים של צורה וביגוד היא שטות?! או שזה סתם ניתוח מיותר שלי?)
[ליצירה]
שיר מאוד חזק!
משום מה הכותרת שיעשעה אותי (לא יודעת למה)...
השיר עצמו בניגוד לכותרת מאוד עמוק ואפילו קודר
והוא כתוב כ"כ טוב עד שהוא
גורם לחשוב ולתהות...
[ליצירה]
הכותרת - "שמעו את צעקתי" נשמעה לי כמו זעקת נביא בשער המנסה ללכוד את תשומת לב אנשי העיר ולעוררם לשינוי.
באופן מפתיע - היצירה מאוד מתאימה לכך!
מאוד אמיתי ומאוד נכון ומאוד יפה,
מה שבכל זאת מנחם אותי זה שיש אנשים ששמו לב לשינוי הזה ומוחים - גם ע"י כתיבת יצירה נפלאה זו.
מה שעוד מנחם שזה לא תהליך שעבר על כולם -
כי יש כאלו שעדיין מתרגשים, מסתפקים ונותנים מקום למבט, ליטוף, נשיקה , דימעה, צעקה וגם לחישה
וקושבים להם!
תודה על יצירה יפה ונוקבת!
[ליצירה]
אאוץ' נורא כואב לקרוא את זה, בגידה של חברות (?) של אנשים שסומכים עליהם ובוטחים בהם היא משבר שלא פשוט לצאת ממנו...
נורא אמיץ מצידך לכתוב על זה - וזו גם דרך להתגבר ולהמשיך הלאה.
לגבי השיר -
מאוד ממחיש את הרגשות גם בתוכן גם בצורה,
חוסר האחידות באורך השורות משרה תחושה של פיזור בדיוק כמו רסיסיי הלב המפוזרים.
אהבתי את השימוש בקרני השמש - שגם מזדהות (נשברות) אך גם מציקות.
אבל לקרני השמש יש כוח נוסף - לרפא (הרי יעקב אבינו נרפא מפציעתו כשזרחה לו השמש!)
אז מאחלת לך שתזרח לך השמש ושתאחדי את הפצעים ותשובי לסמוך על אנשים - אבל שהם יהיו ראויים לכך!