[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
בעז-
תודה רבה על תגובתך,
נכון זה דומה יותר לתפילה
(בעצם, כשאני חושבת על זה - זו מן תפילה אישית שלי...)
יש לך הצעות איך להפוך את זה ליותר שירי?
(כי לי לבד קשה "לשפץ" דברים שכתבתי - זה זורם בפעם אחת וזהו...)
ושוב - תודה :-)
[ליצירה]
אהבתי את השיר, הוא מעביר היטב את הרעיון,
גם הטכניות שבה הוא כביכול כתוב
0כפי שכתב אמיתי) מוסיפה נופך ומחזקת את הרגשת אותן שעות מתות.
צריך מידי פעם לעצור ולנוח - לשכב על הגב (אגב שיר טוב ברקע עדיף על עשן :-))
[ליצירה]
יפה!
כמה נכון שבפנים זה חלום בלהות...
זה מתחיל ככה - חלומות ואופטימיות וקול פנימי בבטן שצועק להיזהר...
(כמו שחיים כתב - חוסר יטחון פחדים וכו'
מאחלת לך שזה לא יהיה עוד סיוט אלא מציאות יפהפיה
[ליצירה]
וואו - איזה מוכשרת!!!
המון תודה על ששיתפת אותנו...
היצירה מאוד דראמטית גם מבחינה התוכן גם מבחינת השפה.
השאיבה מהתנ"ך וההוספה מעצמך פשוט קסום בעיניי...
אגב - אני יכולה לשלוח אותך אל משהו שאני כתבתי? שעוסק בדוד ובבת אחרת של של שאול?
אם כן - אז עייני ב"בת שאול" שלי...
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
העלת בי חיוך רחב...
סוף בהחלט מפתיע:-)
הפירוט בתיאור הבובה והרגשות מאוד סוחף ויש בכל תיאור הקנאה משהו שגורם אמפתיה ורתיעה בו זמנית...
ושוב - אהבתי את השורה האחרונה :-)
(ואם אני אחפור- אז אולי בכך שהאם מגדירה את הדיבור כשטויות, המשמעות הרבה יותר עמוקה, כי כל היחס הזה לפרטי פרטים של צורה וביגוד היא שטות?! או שזה סתם ניתוח מיותר שלי?)