[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
רחל - את זה אני מכירה, מוקירה וזוכרת
(היה בתצוגה? - בכל מקרה ראיתי באתר שלך...)
כ"כ יפה
כ"כ מוכשרת...
תגעגעתי...
[ליצירה]
[ליצירה]
יערה שרוצה קצת שקט היא כבר לא סתם יערה,
יש לה רצון המייחד אותה וטרדות הרודפות אותה -
לכן היא כבר מאוד מיוחד...
השקט נמצא בפנים - עמוק,
צריך לתת לו להשתחרר....
חיבוק...
[ליצירה]
השיר מביע היטב כאב, בלבול, חרטה
וההאשה העצמית צועקת מבין השורות.
לא לגמרי ברור על מה ולמה הצער והחרטה,
מה שכן ברור שהשורה המסיימת המנסה להיות אופטימית - כ"כ לא תקרה (זה כ"כ חזק עד שסביר להניח שזה לא יעבור מחר)
כי בכל זאת יש צורך בתהליך של ריפוי.
אהבתי את המשחק בין הזמנים -
אתמול - קרה מה שקרה,
היום - התחושות הקשות
ומחר - אולי אופטימי,
מקווה שאכן מחר זה יעבור
והצלחת לתאר רגשות קשים במילים-
וגם חרטה עמוקה וזה דבר שבד"כ קשה לעשות,
יצא לך יפה וכואב וגורם להזדהות
תודה לך!