[ליצירה]
כובשת אותי נפשך האצילית
"אורגת ציפייה רכה
בחוטים של תכול וורוד
מקשטת בריקמה
של פרחים לבנים..."
יקירתי, המלים הרכות הללו, עושות לי קווצ' בבטן, כאילו מסתובב/ת שם תנוק/ת בתכול וורוד.
בין אם כן ובין אם עדיין, נפלאה האמונה והתקוה שאת שוזרת בדברייך.
חזקו ואמצו
כּנרת, מתפללת
[ליצירה]
"עד שאמצא בעצמי את מקור הגעגוע" - אין צורך במלים שלי, שלך נהדרות דיין :))
רביעיתוש, את מדהימה בהתקדמות שלך, בשלווה ובאומץ, המשיכו כך, ללא חששות.
התגעגעתי, ואת יודעת...
אוהבת - כּנרת
[ליצירה]
ושוב איתך... :)
יקירה, באתי להתנשב תחת צמרותייך
ונוכחתי כי פקוחות עינייך
הולם ליבך בתנועה, בענווה
וכבר אין צורך להיות עוד שקופה,
יפה את כתרצה
ורק תפילה כאן נחוצה
להיות משכנכם, אהבה רצופה
בשביל אשר בקשת ואליו ייחלת
ותמיד תמיד לנוע
בכוון הגעגוע,
לחוש באור הזרוע.
נהדרת את,
שלך, כּנרת
[ליצירה]
"אהגה מבין שפתי תיבה תיבה..." - איזו תשומת לב לתפילה שבלב יש בשורה זו. אחח, תיבה תיבה - מה אהבתי.
רביעית יקירה, צהר פתחת אל חדרי הנפש, מי יתן ויתמלא מבוקשך זה, ויבוא בשערי אהבה וחמלה, שאף הם אינם נעולים. (לדעתי העניה).
חג שמייח גם לך יקירה,
כּנרת
[ליצירה]
דינה -
הכתיבה שלך מדהימה!
גורמת לי לחשוב,
גורמת לי לחוש את הכאב והכעס העוטפים את המילים
גרמת לי להיות שם...
לצרוח שיעזבו כבר...
את השיר המעולה הזה - אפשר לפרש אותו ביותר ממובן אחד - כך שכל אחד יכול לאמץ אותו לחיים שלו.
והוא מסתיים במין תחושה של השלמה.
תודתי הכנה והעמוקה על הבאת השיר הכ"כ נוגע הזה...
[ליצירה]
שיר כואב...
בכישרון רב וכנראה חוויה קשה וטראומטית יצרת פה משהו מאוד מיוחד, נוגע, אמיתי וכואב...
מקווה שאת כל הכאב תפני כדי להמשיך ליצור ולאט לאט הוא יפנה את מקומו לשמחה ושלווה והתגברות ואופטימיות...
(שישתקפו גם הם ביצירות המקסימות שלך)
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם
ושהחיים יחייכו אלייך!
[ליצירה]
וואו, חזק מאוד...
כמה קשה לברר את כל הקליפות מתוכינו
ולהתמודד עם כל ה"בפנים" וכמה קל להתעלם מכך ולהמשיך עם המסכות...
(אבל איזו הקלה מרגישים אח"כ...)
כתוב בצורה מדהימה ומבטא היטב את התחושות...