מאת: עינת טמסות

ניצבת אָנֹכִי,

מול המראה התלויה בקיר.

מזמזמת בשפתיי שיר עליז

קסומה היא בעיני ביכולתה להראות לי,

את הגוף המשתנה.

להחליף מולה בגדים צבעונים

ולצאת אחר כך אל הבוקר העמל,

או לטייל בלילה בלב העיר.

מרשימה בעיני חתיכת זכוכית זו

אשר מגלה למתבונן את התבגרותו,

בשלבי הזמן .