[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
השכול מכה באדם בנקודות הכי עמוקות, רעד החודר למיתרי הנפש, כאב.. בעומק המחשבה.
וגם כיום לאחר יותר משנתיים, בטוחני שההד עוד מהדהד, הזיכרון עוד צורב.. הטרוניא.. מתעוררת בכל רגע קשה שקורה.
ישנם דברים הקורים בעולם, ואין לנו יכולת להשיג את המדוע, רק תוצאת הדברים מוטלת לרגלנו.. ואנו תוהים, איך אפשר..
הזמן הינו מרפא לכל כאב, הזמן מדהה כל זיכרון.
אך לעד תעלה הדילמה מעמקי הלב,
לכעוס מחדש.. או למחול.
[ליצירה]
השראה אובדת
יורם - כל כך מבין אני את מצבך, שנים שלא נחה ידי על דף, שנים שלא נבעה מילה מהוויתי, והנה באה דחיפה קטנה.. שזרקה אותי שנים אחורה והחזירה אותי לביקור באתר זה, שיטוט בין שירים ישנים, מעבר על תגובות והגעתי אליך. ובבת אחת עולה בי הדחף, גל שנעצר ונדחק לעצמו, ממרום השנים שעברו, חוויות, נסיונות, הצלחות, אכזבות.. מסתבר שההשראה לעולם כאן היא, לידנו, מחכה נתעורר למגעה, אך כובד החיים מאיתנו מונע, לשלוח יד לחפון מילה.. וגם התגובה הזו שאני כותב לך, יותר משנה לאחר הפרסום, מקווה שתגיע אליך, ולא רק, אלא גם למחברים אחרים במצבינו. קשה להחזיר השראה שאבדה.. וגם אני - מנסה.
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
החיים מלאי צבעים
אופפים הם אותנו בחום.
אל כששחור בליבנו
נהפכים הצבעים לאפור.
אך דווקא כששחור בפנים....
אולי ייקח קצת זמן...
אך לבסוף נראה את הצבעים בחוץ..
תודה "ההיא משם".. טוב לחזור.
[ליצירה]
השביל הזה,מתחיל כאן.
בשיר קטן, שבדמעות נכתב,
ודמעות מצליח להעלות,עת הוא מעלה זכרון
של כל מיני דרכים אחרות...
רעותוש...
הרימי ראש ומחי דמעה כי עוד שבילים ארוכים נמתחים... והחיים... ממשיכים.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
"יש לי לב ויש לי נשמה"
נקודה ממש יפה שהאיש שניסה לא הצליח.
ואילו הטיפות.. כן.
דווקא שהצלחת להקשיב לטיפות הנופלות ולחבר מהן מנגינה.. דווקא אז כאב לך שבמסה קריטית כולן מזכירות לך כמה את ריקה ..