[ליצירה]
שיר מעולה.
פסימיות וכובד משא בהווה עם אמונה בעתיד אופטימי. חכמת החיים היא: ברגע שתפסת את קצה החוט של האופטימיות, אל תעזבנו, כי גם בעתיד הרחוק נכונו לנו קשיים (מסוג אחר) אבל כל זמן שקצה החוט האופטימי בידך, תוכל לעמוד בקשיים אלה ולפעמים דוקא הקשיים נותנים משמעות לחיינו - בזכות האופטימיות מסר ברור
[ליצירה]
מסר...
תודה לך על תגובותיך..
עקבתי אחריך קצת, וגיליתי אותך
משקיע, קורא ומגיב, כמעט לכל שיר..
אשריך !
עיתים קשה לפנות זמן ולקרוא את כל הדברים היפים
החדשים שמפורסמים כל יום מחדש..
עיתים יש את הזמן..
אך אין את החשק או אין מה.. להגיב.
אתה מצאת גם את זה..
וגם בשני לא מנעת אצבעותיך.
ושוב.. תודה.
[ליצירה]
יש לך את זה.
יש אנשים שחושבים, ששירה זה לכתוב בשניים שלושה משפטים קצרים ומסובכים, שמגיעים מאוצר האסוציאציות של הכותב ואינם מתחברים עם החוויות של הקורא. אני קורא לזה: "שירים למגירה". שירים שנכתבים באתר פומבי צריכים לדבר אל הקוראים, ומה שהופך אותם לשירים זו הבעת הרעיונות בצורה פואטית (אני בטוח שבאקדמיה יסבירו את זה יותר מדויק). אהבתי במיוחד את בית הסיום האומר, שהכול משתנה עם הזמן וגם עם אותן חוויות, כעבור שנה עולים ברמה.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה יפה...8-)
אהבתי בעיקר את החלק האחרון...
מצחיק אבל המשפט שהכי התחברתי אליו הוא-
"לעיתים הכתיבה היא מפלט אחרון
לפני שאנו לוקים בשיגעון.."
[ליצירה]
לא נבהלתי, רואה אני אותך מסתרקת מבעד לחלון, שיערך גולש על כנפי הרוח, עוטף את צווארך כצעיף.
בואי, לחשתי לך, ונסחפת עימי לעבר האביב.
פוסעת את אחרי עקבותיי, נצמדת את לרגש רוחי,
פחדתי, ועזבתי אותך מוכת רוחות,
בורח משמש בורח מצילי.
ואלייך נסחף אני גולש מעונה לעונה,
עד החורף יגיע ואגלוש לחלונך,
ציפור חורפית לבנה.
[ליצירה]
רגשות אפשר להביע בהרבה צורות,
אך נראה לי שככל שהרגש עמוק יותר,
הוא מתבטא בצורה עמוקה יותר.
ואין יותר עמוק מדמעות שזולגות ישר מהלב...
וכפי שכבר נאמר : דברים היוצאים מהלב,נכנסים אל הלב. הבעיה היא שלא תמיד ה"מקבל" מקבל ורוצה את מה שנכנס אליו.
[ליצירה]
מאבק תמידי בין היכולת לאהוב
והיכולת לפגוע.
שני הדברים משתלבים להם בכל
שלב בהחלטותינו.
האנשים שהכי יקרים לנו
פוגעים בנו הכי עמוק
ואנחנו מקבלים את פגיעתם באהבה.
לפעמים אנחנו בעצמנו לא מודעים לכמה אנחנו יקרים לאדם מסויים,
ובמעשה קטן של חוסר תשומת לב מצליחים לפגוע בנקודה ממנו הוא אוהב.
אכן שיר מדהים.
[ליצירה]
יורם...
הסמקתני....
מילים שכאלו כותבים בדלתיים סגורות..
תודה לך.
אכן, כל שיר מיוחד למי שכתב אותו..
אך לדעתי, אם אדם כתב שיר שעורר אדם
אחר לכתוב שיר נוסף ..
(ולא משנה אם הרעיון דומה או לא..)
אזי.. לאדם אשר עורר, מיוחדים לו שני השירים..
אז השיר אשר יצא לי בעקבות שירך..
מיוחד אף הוא... לך.
[ליצירה]
הי..
יש לך אמנם רק שלושה שירים,
אך את כותבת יפה מאוד.
נהנתי לקרוא את השיר הזה
הטבע טבוע בי
והשילוב שעשית בו בשיר
נוגע.
המשיכי לכתוב !
עוד מצפים לך דברים שמחים לכתוב עליהם.
[ליצירה]
איתמר....סחתיין!
החזרת אותי לביטויים מעולם שה-רבה זמן לא הייתי בו.
מכיר את התחושה המקוננת בליבך..
גם אני בצבא וליבי כבר נבקע.
מאחל לך אשה..במהרה.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
הי .. תגובה קצת מאוחרת. אבל עכשיו נתקלתי בשיר.
זה שיר כל כך נכון : "אנחנו" נוטים לומר הרבה דברים..
ולעשות מעט. "אנחנו" מאוחדים ביחד שכל אחד לחוד.
"אנחנו" כמריונטה בידי המריונט ועוד מעיזים לחשוב שדעתנו חופשית..
אכן שיר יפה.
[ליצירה]
הי..... אני מכיר את הרגשות האלה.....
עצה אחת אני אכתוב:
אל תתני לשום דבר לכאוב,
תסתכלי על ה-כל במבט של שמחה,
לדעת שהכל יצא לטובה.
ולמרות שרבים פיתויי העולם...
אל תתני להם להכנס לך לדם!
כי את חזקה מכל פיתוי,ובעזרת אבא היושב במרום,
תוכלי לעבור כ-ל! מחסום.
לא להשבר!