ה' אֱלֹהַי הגדול, המתנשא, עוזך וגבורתך נשגבים כל כך עד כי יש בכך כדי להתמיה על פנייתי. אֱלֹהֵי הזוועות והישועות, אֱלֹהֵי השיבה לציון, השואה והקוממיות, אֱלֹהֵי האיבוד לדעת וההתפכחות, אֱלֹהֵי החיוכים ללא קצה של אחייניי על חוף הים, וֵאלֹהֵי דמה של נאווה אפלבום שנתקדשה, ולא בקידושין. בהעדר כתובת אחרת אני פונה אליך. שאתה בראתני, ונתת לי שכל לחקור אותך, ולכפור בך, ושוב להיסחף מרוט נוצות לאמונתך, ונתת לי לב לאהוב אותך, ולכעוס עליך, ונתת לי עיניים לראות ואזניים לשמוע את מראות וצלילי עולמך, ונתת לי דמעות שתַכְהֶינה את עיניי ותלַחלַחנה את פניי עד הצוואר, כשנחשֶפֶת לי חסרות אוניי, אפסותי מול זרועך הנטויה. לכן אבקש ממך, אֱלֹהֵי אברהם, אֱלֹהֵי יצחק, אֱלֹהֵי יעקב, אֱלֹהֵי הוריי, אֱלֹהַי, שתחייני ותקיימני ותגיעני לשנה הבאה עליי לטובה, שליו יותר, שקט יותר, מאמין יותר בעצמי. חזק אותי כשאני נושא את כל צרות העולם על גבי, ותן בי ענווה להקל מעליי ולהניח לאחרים לשאת אתי. אֱלֹהַי, מלכי, בוראי! בעיניי ובשכלי שנתת לי קראתי ספרים הרבה, ואהבתי להגות בדברי החיים והעולמות. הבטתי מעלה, מטה, פנים ואחור. גיבשתי דעה במה שלא השגתי, והבעתי עמדה במה שלא ידעתי. הפכתי לשק עמוס של מלים חלולות. יצרתי לי צלם ודמות מהוקצעים, מטויחים, מנוקדים. למדני נא את סוד השתיקה, שיוכלו פירורי נפשי להסתנן בפריצה ביישנית מעבר לסורגי פי, בלא הגה. שתהא אזני כרויה לשמוע את ניגוניהם של הבריות ושל המלאכים, שלא תחלוף מעל פניי שום אוושת קדושה מתלחשת, שלא תיגרע מגֵוִי הצמרמורת הברוכה ממגע עור באור. תן את חִני בעיני כל בריותיך, רפאני ורפא את העולם כולו מציניות, צרות עין ושאר קליפות וכיסויים החוצצים בין איש ובין רעהו, בין קהלים וציבורים. אַל-נא תתן לאידיאולוגיות ולסמלים לטשטש את חום הלב השוצף ושואף אל איחודו בשפעת זרמי לבבות החיים. חזק אותי, על כל מעגליי, הקרובים והרחוקים, לעבדך בכל כוחי, שלא אֵרָפֶה בדרכי, ולא אבוש ולא אֶכָּלֵם בבואי להמליכך עליי ובעת חיתום דיני לפניך. ברוך אתה ה', שומע תפלת יחיד באהבה.