[ליצירה]
תודה כוכב, אני מניחה שאין ברירה... מנסה לקבל את מילמולי באהבה...
סתיו-
אני לא חושבת שהבנתי את ההערה. ה"את" מנוקד בצירה. זה ברור יותר? או שעדיין...?
דעה-
זה או שמתחברים להרגשה, או שלא. אין על מה להתנצל.
הדס וכולם-
תודה.
[ליצירה]
סליחה על ניצול השיר למטרות אחרות,אבל:
מחר,יום רביעי,כ"ג תמוז(,7\19 )יתקיים מפגש צורה בגן הורדים שבירושלים (ליד הכנסת)בשעה 18:00
אנא אשרו הגעתכם במהירות האפשרית (עוד הערב)
כדי שלא נאלץ לבטל את המפגש...
(לאישור הגעתכם בפורום:כשנכנסים לחלון שנקרא "פורום" כתוב בתחתית העמוד "הודעות אחרונות בפורום"-הכנסו לקישור של "מפגש גיוס" בעמוד 2.)
[ליצירה]
חחחחחחחחח אני מדמיינת אותך אומר את זה , בקול שצריך לומר, וקשה לי לא לצחוק! כוכב, אתה ועולם הפשע לעולם לא תתחברו וטוב שכך! המממ
להזהיר אותו קודם? אבל כוכב, להגיד לו "י'שך פנים יפות" לא רלוונטי אין לו ראש. זו עיקר הבעיה שלו. אילו היה לו ראש והיה תופס את משמעות קיומו, כבר מזמן היה תולה את עצמו, או בוחר מוות איטי יותר אפילו, בשביל לסבול בדרך... לא?
[ליצירה]
אני מניחה שעוד הרבה דמעות אשפוך היום כאן בצורה...
לפעמים אני תוהה מה היה קורה אילו לא ניתנה לנו זכות הכתיבה...
העולם כל כך ריק, האנשים כל כך חסרי תקווה, היאוש מאיים להשתלט, הכל אזל, אך הכתיבה חתמה לה מקום של קבע ועוצמה....
ברוכה הבאה.
[ליצירה]
הבנתי אחרת ועשה לי ממש טוב,
הבחירה בעיני אינה מקרית,
אפיק נחל
מוגדר, מסודר, ישר, אמת ששלושת המילים שמתקרבת השתמשה בהן מסמלות את הקיבוע המדובר, אך היא בחרה באפיק נחל,
זרימה פשוטה, כביכול במסלול קבוע ולא משתנה, ועם זאת, הוא נחל. מקור חיים, שופע הפתעות, המערב בתוכו גורמים נוספים, אני מדמיינת בעיני רוחי את התנהלותם של מי אפיק זה, הזרימה לאורך מסלול ידוע מראש, אך הדרך... מפגש מרתק בין דגים שהופיעו פתאום, כפות רגליהם של מבקרים, אבנים שנוספו, סלעים שנשחקו, עלה שנשר וכל ההתרחשות בגדות האפיק, התרחשות אינסופית מרגשת על אש קטנה.
ואז, התעצמות. אלמנט נוסף ומשמעותי שיוצר חוויה חדשה מסעירה.
נפלא!
התנהלות רגש האדם בעיני.
[ליצירה]
:)
לעבור הריון, לטפח אותו בחום ואהבה, צירים, כאב, תסכול, שמחה...
לידה.
* איזה ילד חמוד, כן חמוד. אבל הלחי, מעולם לא ראיתי לחי כמו שלו, חייבים להוציא אותה, לתת לה את הזרקור המגיע לה, בלי כל השאר,
השאר רק מחליש, או מיתור, או יכול להישאר לבד...
"גיוואלד!!! הילד שלי.... להוציא, ילד בלי לחי,
כן, היא באמת יפה בפני עצמה, והוא ישרוד בלי הלחי,
אוי השם, להוציא? לא להוציא?....."
ווואאההההההה, איזו לחי נהדרת, ללא ספק פלא תבל נוסף.....
"אבל אני בכלל אוהב
את הילד שלי
עם שתי לחיים...
[ליצירה]
שלכת יקרה מאוד!!
לא אחד ולא שניים דיברו על כישרון וכו... אז אני לא מבטלת את כישרונך אין ספק כי הוא קיים,אך ברור לי שלא הדימיון הפרוע יצר את שורות הכאב הללו כאשר כל שורה במסך היא דמעה אצלי, הקוראת.
הגדולה האמיתית בעיני, היא היכולת לשים את הדברים על הכתב ועוד יותר מכך, לפרסם אותם.
כל כך גאה בך!!
כיסוף.
[ליצירה]
קראתי את שכתבת וחייכתי. יש משהו בדבריך. כנראה שהרגש הזה קיים בכולנו אי שם פנימה ואנחנו כל כך עקרים ועטופים ומעוטי יכולת לעומת כל הפנים הסוער והמטורף הזה. מתי כבר יגיע היום.. והאמנם יגיע היום או שלנצח ניוותר מחוסרי הבעה מילולית.??