[ליצירה]
בס"ד
קודם כל, מעצם היותך את, מי שלא תהיי, את כבר לא כלום, אלא משהו.
מלבד זאת, הנושא כ"כ מוכר לי. הרצון הגדול להיות יותר, והאכזבה הגדולה כשזה לא קורה.
זה דורש המון עבודה עצמית, השקעה והתמדה, נכון. אבל צריך לזכור שאת מי שאת- ולקבל את זה באהבה. מישהו אחר- יותר חכם, יותר יפה, לא תוכלי להיות. אף על פי כן- סביר להניח שאת הפוטנציאל האישי שלך עדיין לא מימשת עד סופו, אחרת לא היית כאן. אז תני לעולם את כל מה ש-א-ת,וזה יהיה הדבר הטוב ביותר לעשות.
כמו שאמר רבי זושא:"בעולם הבא לא ישאלוני"זושא, מדוע לא היית משה רבינו?" אלא ישאלוני:"זושא, מדוע לא היית זושא?"
[ליצירה]
גם המנהיגים הטובים ביותר צריכים להבחין בנקודת מפנה שחייבת לבוא. היא עשתה את החלטה לא מתוך כניעה או ייאוש, להיפך. בקושי רב היא החליטה, למען ילדיה וגם למענה. ההצלחה אינה תלויה בלהמשיך כל הזמן באותו קו. אלא לעשות את הדבר הנכון בזמן הנכון. קשה לשפוט.