[ליצירה]
רבים הם המלמדים עלינו קטגוריה.
מי יסנגר עלינו אם לא אנחנו?
נכון,יש לנו עוד לאן לצעוד. אך הוא חכם מידי מכדי להתבלבל ולפספס את ניצוצות הקדושה שעדיין קיימים בנו.
[ליצירה]
בס"ד
קודם כל, מעצם היותך את, מי שלא תהיי, את כבר לא כלום, אלא משהו.
מלבד זאת, הנושא כ"כ מוכר לי. הרצון הגדול להיות יותר, והאכזבה הגדולה כשזה לא קורה.
זה דורש המון עבודה עצמית, השקעה והתמדה, נכון. אבל צריך לזכור שאת מי שאת- ולקבל את זה באהבה. מישהו אחר- יותר חכם, יותר יפה, לא תוכלי להיות. אף על פי כן- סביר להניח שאת הפוטנציאל האישי שלך עדיין לא מימשת עד סופו, אחרת לא היית כאן. אז תני לעולם את כל מה ש-א-ת,וזה יהיה הדבר הטוב ביותר לעשות.
כמו שאמר רבי זושא:"בעולם הבא לא ישאלוני"זושא, מדוע לא היית משה רבינו?" אלא ישאלוני:"זושא, מדוע לא היית זושא?"
[ליצירה]
בס"ד
יש סוף לבדידות בהמשך הדרך, אל דאגה
אך בתנאי שתמשיכי לצעוד בהתמדה
היא רצופה מכשולים
זאת כולנו יודעים
אך אינה מפנה גבה
להולכים בה עד סופה
בהצלחה
[ליצירה]
כל הכבוד שכתבת את זה. כל הכבוד שבכלל הרשית לעצמך להקדיש זמן למחשבה על המשמעות של משהו שקרה לך ברגע אחד, למרות שזה מביך אותך כפי שאמרת.
אולי זה באמת היה מבחן. אבל אני דוקא חושבת שעברת אותו. כי לא התייחסת למקרה בתור סתם מקרה, אלא ניסית להבין ממנו משהו, ניסית ללמוד, ואתה אפילו שוקל לשנות דרכך בפעם הבאה.
בתור בחורה דתיה, אני מאחלת לך שתהיה לך עוד הזדמנות להשלים מניין בקרוב, אבל יותר מזה אני מאחלת לך שהמחשבות האלה לא יביכו אותך אלא רק יעלו אותך מעלה מעלה.