[ליצירה]
והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים.
סיפור חמוד.
[ליצירה]
ידידה חביבה,
משפט המפתח בשיר המקסים שלך הוא: "דֶּרֶךְ לִי עוֹד אֲרֻכָּה".כמו שאמר הרמב"ם: "הכל צפוי והרשות נתונה".
אם תשימי לב לשמי, את רק בתחילת הדרך והכל עוד פתוח. הנכון הוא לצַפות לעזרת ריבונו של עולם, אבל הוא יכול לעזור רק למי שיודע לעצב את שיעור קומתו. התובנה הזו היא העזרה הראשונית שהוא נתן לך. וככל שתרבי להשתמש בה ותבני במו ידיך את דמותך כך תקבלי יותר תמיכה ועזרה.
והמתנה הכי חשובה שקיבל כל הדור שלך היא הזכות לשאול שאלות. בצעירותי היו רק תשובות גם לשאלות שלא נשאלו. כתבתי סיפור דמיוני לילדים ולמבוגרים כאחד שבו אב מלמד את בנו:" אם תלמד לשאול את השאלות הנכונות, התשובות יבואו מעצמן". אז יש לפניך עוד דרך ארוכה אבל מספיק זמן ללכת בה נכוכה, ואם תשכילי לנצל את הזמן, מובטחת לך העזרה.
בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור.
ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן
שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון,
חבר - גופו נפרד מנשמתו,
וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה.
נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס.
[ליצירה]
איך אני אוהבת את זה... שפה עדינה, הבנה לעומק האישיות, עלילה קלילה וזורמת ותאור של חיבה טהורה ומתוקה מדבש...
אני כבר מחכה ל"והם חיו באושר ובעושר ד'"! (למרות שאפשר היה לתת שם יותר מקורי ומענין).
תודה רבה לך ובהצלחה!
[ליצירה]
מאוד יפה, דעה.
קראתי כמה פעמים עד שהגבתי, כדי להבין עד הסוף, לקלוט את המילים ולהפנים את הדקויות.
אני חושבת שהשיר חזק ומבטא הכל ביחד - כאב נורא, אמונה, תקוה, ותפילה-זעקה שלא עוד.
יהי רצון שתבוא סוף סוף הגאולה השלמה
[ליצירה]
לא יודעת, זה נורא נורא מוזר שבחור מתאר איך בחורה עושה אמבטיה. זה צרם לי מאוד, במיוחד כי לא הייתי מצפה לדבר כזה מבחור ישיבה כמוך. לפי מה שאתה מכניס לפיו של אביאל, נראה שאתה שקוע מאוד בעולם של תורה ולימוד, אז איך אין בך רגישות להבין שזה כל כך לא צנוע?
גם זה שהיחסים ביניהם מתחממים די מהר ושהוא בא לבקר אותה בביתה (באחד הפרקים הבאים) נראה לי מוזר מאוד.
אולי מה שחשבתי על ה"דוסיות" של מרכזניקים אינו נכון?
האמת היא שהסיפור הזה גורם לי להיות סקרנית להכיר אחד מהם, כי איני מבינה את החיבור המוזר הזה בין חיי תורה "רחפניים" לבין יחס כזה לבנות.
למרות הביקורת הזו, אני נהנת מאוד לקרוא ומצפה לסוף טוב של קול ששון וקול שמחה!
תודה