[ליצירה]
והכי אהבתי? את ההיפוכונדריות של דורון, שהוסיפה לכל הסיפור הזה מימד מחויך, וגם ניחוח של מציאות אמיתית, כזו שבה הגיבורים לא מושלמים.
סיפור חמוד.
[ליצירה]
ידידה חביבה,
משפט המפתח בשיר המקסים שלך הוא: "דֶּרֶךְ לִי עוֹד אֲרֻכָּה".כמו שאמר הרמב"ם: "הכל צפוי והרשות נתונה".
אם תשימי לב לשמי, את רק בתחילת הדרך והכל עוד פתוח. הנכון הוא לצַפות לעזרת ריבונו של עולם, אבל הוא יכול לעזור רק למי שיודע לעצב את שיעור קומתו. התובנה הזו היא העזרה הראשונית שהוא נתן לך. וככל שתרבי להשתמש בה ותבני במו ידיך את דמותך כך תקבלי יותר תמיכה ועזרה.
והמתנה הכי חשובה שקיבל כל הדור שלך היא הזכות לשאול שאלות. בצעירותי היו רק תשובות גם לשאלות שלא נשאלו. כתבתי סיפור דמיוני לילדים ולמבוגרים כאחד שבו אב מלמד את בנו:" אם תלמד לשאול את השאלות הנכונות, התשובות יבואו מעצמן". אז יש לפניך עוד דרך ארוכה אבל מספיק זמן ללכת בה נכוכה, ואם תשכילי לנצל את הזמן, מובטחת לך העזרה.
בהצלחה בא בימים
[ליצירה]
העימות הזה בין הרגש האישי - לא הכרתי איש ב"ה, לבין הרגש הכללי - שוב נפלו בנינו ובנותינו, אכן קורע את ליבנו שנות דור.
ימים כה שחורים, בהם קרוב הופך קרבן
שכן - בו נשמתו כבר לא תשכון,
חבר - גופו נפרד מנשמתו,
וסתם בן ישראל - אח לדרך, לעם, למשפחה.
נדמה לי שבדור הזה, רואים אנו, למרות קהות החושים, עד כמה קטן העם, עד כמה פגיעה באחד - גורמת לשני לקרוס.
[ליצירה]
איך אני אוהבת את זה... שפה עדינה, הבנה לעומק האישיות, עלילה קלילה וזורמת ותאור של חיבה טהורה ומתוקה מדבש...
אני כבר מחכה ל"והם חיו באושר ובעושר ד'"! (למרות שאפשר היה לתת שם יותר מקורי ומענין).
תודה רבה לך ובהצלחה!
[ליצירה]
בכל פעם שאני רואה בחור ובחורה הולכים ומחיכים זה אל זה בנימוס אני חושבת: כמה שהתקופה הזו מוזרה ומצחיקה. שני בני אדם נפגשים, כל חודש עם מישהו אחר, וצריכים להתחיל מחדש את כל התהליך: לשוחח בטלפון, להתלבט איפה להיפגש, להתלבט מה ללבוש, לחכות בסקרנות, לנהל שיחות היכרות ונימוסין, להחליף דעות, להסכים, להתווכח, לחזור הביתה, להתלבט, להתיעץ, לברר, לנסות שוב, להחליט שזה לא זה ו..להמשיך הלאה.
כמו שאמרתי - תקופה מוזרה ומצחיקה. רק שתעבור עלינו במהירות וללא כאבים. אמן!
[ליצירה]
יפה מאוד.
הייתי מוסיפה עוד דבר: יודעת שאתה מתפלל עלי כמו שאני מתפללת עליך.
ועוד הערה קטנה: השם שבחרת לך לא כל כך חיובי וגם די עצוב... מה דעתך להחליף את הח' ב-ת'? אומרים שכשהאדם עצוב, מספיק שיעלה באופן מאולץ את זויות פיו, וכבר מצב רוחו ישתפר מעט. אם לא תקראי לעצמך מחוקה, אולי גם פחות תרגישי כך.
אז בסדר, מתוקה, סיכמנו?
[ליצירה]
יפה מאוד. השורה האחרונה מעבירה צמרמורת.
לא הבנתי בדיוק למה המבט אחורה יעודד. חשבתי שהמבט קדימה, על התקוה של עם הנצח, הוא שיגרום לנו לקום. אני מבינה שאת מתכוונת במבט לאחור איך נפלנו וקמנו, נפלנו וקמנו, אבל המבנה של הבית קצת מבלבל :
מי שהביט... ראה - לשון עבר
שמץ מוחה דמעות ומתקומם - לשון הווה.
העברת מאוד מה שרצית, אבל לדעתי מבנה המשפט קצת לא הגיוני.