[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
מי אמר שלא מתים מאהבה?
אולי אני נאיבית,
או סתם אוהבת אשליות רומנטיות,
אבל לא מאמינה לבועז שרעבי.
האהבה חיה, קיימת,
נושמת, ו... אפילו בועטת, לפעמים.
מהבעיטות שלה אפשר למות.
אמנם המח שלנו ימשיך לשדר אותות חיים, העיניים שלנו יתפקדו, ונמשיך לאכול ולישון,
אבל בפנים, בפנים נהיה מתים.
גמורים.
הרוסים.
ללא אהבה, למה לנו חיים?
[ליצירה]
אחד הדברים הנכונים והכואבים שקראתי לאחרונה,
וגם היפים...
לפעמים נראה לי מוזר לכתוב את זה יחד: כואב ויפה.
כאב אמור לגרום לנו צער, ויופי הנאה. אז איך זה משתלב?
ובל זאת, אולי זה המיוחד בכתיבה, שהיא יכולה להיות כואבת ויפה, ללא שזה יסתור כלל.