[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
אויש...
מוכר-מוכר-מוכר-מוכר-מוכר עד כדי כאב.
כמה קשרים פרומים כאלה יש לי קשה לי לספור...
בכל זאת, להמשיך להיות שמחה עם כל חברה שאת מארסת ולדעת שזהו- איבדת אותה.
[ליצירה]
לא. אני לא יכולה לומר שהבנתי הכל. הבנתי שברי משפטים, רעיונות---
אבל זה לא היה לא ברור לי
היתה למילים מנגינה משל עצמם, מנגינה נהדרת, קסומה. היה בהן משהו ממיס. את כותבת מצוין לטעמי.
ולגביו- אני לא יודעת אם הוא מציאותי או פרי דמיונך בלבד, אבל תתרחקי מאורות אפלים מדי, קלושים מדי וכאלו שלא יצליחו להכיל את האור הגדול שלך בתוכם.
[ליצירה]
תפסיקי לעשות לנו את זה...
ואוי לך אם אין בחלק ג' איזה סוף טוב,
(מיכאל מתקרב ליהדות או משהו כזה, סומכת עליך שתהי קצת יותר יצירתית ממני), בבקשה-
תהי קצת יותר טובה איתנו מאשר "ילד" (הסוף של גשרים עדיין מציק לי).
[ליצירה]
אחד הדברים הנכונים והכואבים שקראתי לאחרונה,
וגם היפים...
לפעמים נראה לי מוזר לכתוב את זה יחד: כואב ויפה.
כאב אמור לגרום לנו צער, ויופי הנאה. אז איך זה משתלב?
ובל זאת, אולי זה המיוחד בכתיבה, שהיא יכולה להיות כואבת ויפה, ללא שזה יסתור כלל.