[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
אני גם.
אין מי שיכול להיות במצב כזה ולהישאר אדיש. אין.
או שאולי... מרב שהכאב גדול, הוא משאיר אותנו המומים, בוהים באוויר, לא קולטים.
מפנה אותך לקרוא את "גדם" של יין בגתו.
[ליצירה]
מאד אהבתי את הכתיבה, פחות את הרעיון, אולי מפני שיצירות בדיוניות לא חביבות עלי (לקח שנה לשכנע אותי לקרוא את הארי פוטר... ), ובכל אופן- עשית את זה טוב.
[ליצירה]
מדהים...
פשוט מדהים.
זוכרת שכתבתי בתגובה הקודמת שאני מכירה בחורה כזו? ("שבראנו לכבודו-חלק א'"), אני מרגישה שכתבת ממש את הסיפור שלה, כי גם הוא הסתיים כך, בחתונה שלה עם מישהו אחר... עם בחור נפלא, והם מאושרים כל כך עכשיו...
אגב, עליה כתבתי את השיר "פרחים של דם".
[ליצירה]
נראה לי שנפלאית ענתה לך על זה שתי יצירות מתחת לא?
(טוב, טוב, די להיות רווקה צינית, זה מקסים, המשפט הזה שלך, באמת. קשה לי להאמין שהוא יצליח להשאיר משהי אדישה)