[ליצירה]
שווה ביותר!!!!
ב"ה
טוב שאמרת לי שכתבת יצירה חדשה. (הי, אם את מדווחת לי במסנג'ר על יצירה חדשה ומחכה שאני אקרא אותה, ואם תרחיש דומה קרה לפני ימים אחדים, את בטח "המכורה"!)
האמיני לי נעל, אתה נראית לי מסוג "המכורה". לא יכולה בלי יצירה שבועית. ואם אין זמן בהרצוג אז צריך להציק למישי. וגם להתקשר כל שניה לשאול אם כבר הגיבו, היות ואין לך אפשרות להשאיר בעצמך את העכבר על הריפרש.
[ליצירה]
המשך:
המקטלגת- היא קוראת ורואה את היצירות, אבל מה שבאמת מעניין אותה זה לא התוכן. השאלה האמיתית היא אחת: לאיזו קטגוריה היוצר משתייך? הגרוע ביותר מבחינתה הוא מישהו שכבר קוטלג ופתאום הוא מעז לקלקל את כל התיאוריה לגביו. חוצפה.
[ליצירה]
לחוד וביחד
אני מופתעת לגלות שאני הראשונה להגיב על ציטוט כל כך אמיתי ונכון.
אנשים נוטים לבקר אותנו בהתנהגויותנו השונות אבל, שוכחים להעניק לנו את התמיכה לה אנו באמת זקוקים.
אפי.
[ליצירה]
סוערה...
בתור אחת שאיבדה את אביה בתור ילדה אחרי שנה וחצי של מחלה ולחימה, אני רק יכולה ללחוש לך שאני מבינה, מבינה הרבה יותר ממה שאת מתארת לעצמך...
לעיתים, כשרוצים להגדיר קטע מגדרים אותו בתור "נוגע ללב", אבל הקטע זה הוא לא סתם נוגע ללב- הוא ממש שולח חץ ומפלח אותו...
מהבחינה הזו- הקטע הזה נגע לליבי בצורה הכי עמוקה, והייתי צריכה את זה, כי היה זה פסק זמן עבורי להיזכר באדם ואהבתי, ועודני, ולכאוב כאב של געגוע, שעקב מרוצת החיים ההיסטרית- הרבה זמן לא כאבתי.
וסליחה שאני מנצלת את הכאבים שלך בשביל הכאבים שלי...
[ליצירה]
מבחינת צורנית ומבחינת שפה- מעולה.
אבל מבחינת תוכן...
תגידו, מותר ביקורת?
(ואני רועדת מפחד לא יקומו עלי כל אנשי האתר ויסלקו אותי לאלתר על הפגיעה בקודש הקודשים של המקום הזה...).
ובכן... אני לא בטוחה שבשמיים זה מתנהל כך.
נשמות הי"ד הם נשמות קדושות, ועצומות וחשובות... אבל בסופו של דבר- אף אחד לא בוחר איך למות.
קשה לי לחשוב שיהיה אדם, שאת כל החיים שלו השקיע בלהיות טוב יותר, ומת מיתה טבעית וחסרת ברק... יגיע לשמיים ויגלה שמדרגה מעליו מונח איזה בלדר סמים שהדבר הכי טוב שקרה לו בחיים הוא שעלה על האוטובוס הלא נכון, ובקום להגיע לתחנה המרכזית הישנה הגיע לאבו כביר.
אתה מבין על מה אני מדברת?
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
אני, אישית, חושבת שיש מן קטע כזה לכתוב "שירים אבודים", כולנו חשים אבדן, במקום מסוים, ושיר זה אחד הדרכים היותר יפות להביע את תחושות החיסרון שלנו.
אסתר, את כותבת מקסים, עדין ומרגש.
השורה שהכי אהבתי היא: "השמש ייבשה את דמעותי ונטשה אותי ללילה", לא יודעת למה, אולי כי בלילות אני באמת מרגישה איך תחושות הבדידות מתגברות פתאום, והצלחת להביע את זה כ"כ מדויק.
סוערה צדקה כשאמרה לי שאת אחת היוצרות הכי מוכשרות באתר.