[ליצירה]
למה אני תמיד אחרי כולם?!
יופי-טופי! ממש אהבתי.
יש יופי, מין צדק עלילתי, בכך שההתרסה הכי חזקה כלפי העולם שהיתה לשירלי, נמוגה מעצמה כשפגשה את אבירם.
חומות צריך לפעמים לשבור, לכבוש בסערה או להמיס. אבל לפעמים, החומת הן חד-כיווניות. גש מהכיוון הנכון, "והתבוננת על מקומו ואיננו".
[ליצירה]
*
עדיין נרעדת מעצם הקריאה...ומה שכל כך נגע לליבי זה דווקא החיבור בין אהבה שלא ניתנת לכימות לבין מספרים ש...הפלא ופלא גם לא ניתנים לכימות...מעולם לא הורחב והואר ליבי עד כדי כך מתאור מתמטי -עד לרגע זה.
תודה לך ולזה שעשה אותך כזה
[ליצירה]
וואו
מזמן לא נתקלתי במשהו משובח וחף מכל פלצנות. לענ"ד עניין הכיסא בסוף נראה כאילו מאולץ, כי רק לבעל כיסא "מותר" להתייחס ככה לסיטואציה הזו. אולי זה נכון בעצם. בכולופן, אתה מוכשר בטרוף