אשה
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בדרך כלל אני נהנה לקטול את טל רעות אבל הפעם זה עשה לי את זה [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד! הבעת הפנים שלה מעניינת - יש בה משהו מההעזה וההתרסה, אבל העיניים רציניות, מביעות מעין בגרות של מי שעבר דברים קשים בחיים. יש לה כח ומשיכה, לאישה הזאת. יפה לך! [ליצירה]
- [ליצירה] מרשים [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים... המטפחת נראית לגמרי אמיתית!!! באיזה סוג צבעים זה? [ליצירה]
- [ליצירה] זה מדהים!! היא מביעה כל כך הרבה! מין יאוש, מעורב בשיעמום, וצחוק מעורב ברצינות. האף והצוואר מעולים, אבל הכי הכי אהבתי את הפה. פשוט מצויין!! [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושבת שיש משהו מרתק בבחירת הנושא שלך כיוון שנשקפת כאן אוטנטיות עדתיית בשילוב עם אוטנטיות דתית מאוד אהבתי את הרגישות בה ציירת את הבגד (שבעיניי מצויר ברמה גבוהה הרבה יותר מפניה של האשה) הציור מזכיר לי ציוריי ארץ ישאל,ציורי תנ"ך מן האוסף שקיים במוזאון י-ם ציפורה של משה, אשת מדבר נועזת,פשוטה,ואם זאת מישירה מבט מעורר סימני קריאה וסימני שאלה מעניין צחית [ליצירה]
- [ליצירה] למתקרבת: לאתיופים אין אף רחב. (אמנם לשחורים בד"כ יש- אבל לאתיופים אין. פוק חזי) לטל: ציור יפהפה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים איזה מבט חודר אפרת [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. ענק. מרשים. מדהים. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי פעם סרט על שניים שאנסו ילדה קטנה בת מיעוטים בארה"ב ממוצא אפריקני ואז האבא שלה ירה בשניהם ויש לו משפט וכל הסרט הוא בעצם דרמה משפטית שמבררת את הקיפוח שיש בארה"ב.בכל אופן,בנאום הסגירה של המשפט לפני פסק הדין,העו"ד של הנאשם (הנאשם שחור והעו"ד שלו לבן)עושה למושבעים תרגיל ואומר להם לעצום עיניים ומספר להם עם פרטים מזויעים את מה שקרה לילדה ובסוף הניאום הוא אומר להם: "ועכשיו תדמיינו שהילדה לבנה". וזו היא שורת המחץ. ודי לחימא ברמיזא... אשמח לדעת מה היה שם הסרט אם מישהו יודע כי אני לא זוכר... [ליצירה]
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן. גם באתר אינטרנט יש קץ לפתיחות. (נו, קרח או לא?!) [ליצירה]
- [ליצירה] . אוי. ומצטערת שאין לי משו מתוחכם יותר וקולע יותר לומר. [ליצירה]
- [ליצירה] ... מעולה. פשוט טוב. נו.. מה כבר אפשר לצפות מיצירה סוערית טיפוסית? כן, כן, לא מספיק מה שהביכו אותך אלו שמעליי אני אוסיף (רוצה לראות סומק!) ללא ספק-את המוכתרת הרשמית של האתר. [ליצירה]
- [ליצירה] . ממממ..... יכול להיות שתהיה משהי שהיא קצת מהכל? כי עדיין אני מתקשה למקם את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת היא שזה פתוח- איפה היא הייתה. לפי דעתי היא סתם נסעה לאנשהו (טיול או משהו בסגנון) ושם היא פגשה דמות ששינתה אותה. אבל זה באמת פתוח. לא יצא לי לשאול אותה מה זה באמת היה. אבל בכל מקרה- זה לא אומן... [ליצירה]
- [ליצירה] ... ממש אהבתי. תיארת את רות במילים כ"כ חיות ונושמות שאפשר ממש לראות אותה מול העניים. ובסיפור לא חייב לקרות משהו. עצם הכרת דמויות חדשות ופריטת אופים במילים זה בהחלט משהו שראוי לכתוב עליו ולקרוא אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] ... רומנטיקה משובחת. כתמיד. * אפשר פרטים לגבי האיש ההוא? כבר שנים אני מסתובבת בנסיון למצוא פתרון סופי לנקודות-חן, אולי הוא פשוט ימחק לי אותם. [ליצירה]
- [ליצירה] ... משעשע משהו..... [ליצירה]
- [ליצירה] . בהחלט לא פגעת הרי לא מדברים כאן *עלי* אלא על דברים לשם שמיים. אבל- נמאס כבר שמוציאים דבריי מהקשרם ואנסה לברר אותם אחד-אחד. א. כשדברתי על הנשים של פעם לא התכוונתי ללימוד תורה במישור הלמדני שלו כי ידוע שאז שררה בורות מוחלטת בקרב הנשים. התכוונתי למוסר. פעם נשים היו יותר קרובות למידות טובות ומחשבות מתוקנות והיום אנחנו צריכות ללמוד שוב ושוב ושוב את מסילת ישרים וחובת התלמידים וספרי מוסר נוספים. וגם- לא התרפקתי על העבר וקיוויתי שיגיע הרגע שהעולם יחזור לבורותו. התכוונתי שאז נשים היו צדיקות גדולות גם בלי להקדיש שנים שלימות ללימוד גמרא, חסידות, כתבי הרב וכו' אבל היום התפקיד השתנה והכלים השתנו ולכן האור שאנו מבקשים- אחר. ב. כשדברתי על מניינים התכוונתי למנייני תפילה של נשים שבהם אי אפשר לומר קדיש וקדושה ודברים נוספים שמפחיתים את מעלת התפילה וחבל לוותר על הדברים האלה, מלבד העובדה שיש גם ערך להתכנסות *כל* הציבור לתפילה. ג. עכשיו אני כבר מ-מ-ש חוזרת על עצמי אבל חייבת כדי להבהיר: אני לא מנסה לחנוק את הכמהון הזה. שוב- בכלל בכלל בכלל לא מנסה לחנוק אותו. אם הייתי מנסה לא הייתי מקדישה את השנה הזו כדי להתעסק רק בו. מה שאמרתי הוא שיש בכמהון הזה פניות לא חיוביות שצריך לנתק אותן ממנו כדי שהוא ישאר טהור ומועיל. וברור שיש מקום לדמויות נשים למדניות וגדולות בתורה ומעשים. השאלה היא באיזה אופן זה בא ובאיזו התיחסות. כי בטח שזה פספוס של חיים אם אשה במשך רוב שנותיה תחוש את הערגה הזו לבית הכנסת בעוד היא יושבת ממורמרת בביתה וצריכה לטפל בכמה תינוקות צווחניים שמונעים ממנה את עבודת ה' הישרה והאמיתית. וכמובן שניתן לסדר דברים כך שהאיש שלה יהיה עם הילדים שעה שהיא הולכת לשיעורים וכמובן שהפתרון של מניין ותיקין הוא פתרון מעולה וכמובן שכל שילוב הגיוני אחר בא בחשבון- השאלה היא מה סדר העדיפויות, ואיך ההתיחסות לכל הנושא הקדוש הזה של גידול ילדים שנוטים להתיחס אל זה כאל דבר בזוי ומדכא (לא חופשיים ללכת לחוגים, לחברות, ללמוד עוד תואר באוני' וכו'). ה"תואר" רבנית התיחס אל עצמה ולא אל בעלה. כנראה שיש נשים שהצליחו לשלב את הבית עם ההתקדמות האישית שלהן שזה דבר מבורך בפני עצמו וגם בהתחשב בעובדה שנשים רבות לומדות היום תורה ויש דברים שבנים פשוט לא מבינים ולכן אנו צריכות את ההבנה הנשית התורנית. רק דבר נוסף שאמרה הרבנית עידית איצ'קוביץ (מי שלא שמע עליה היא "תלמיד-חכם" עצומה, דמות ענקית שמלמדת תורה באינספור מקומות). הרבנית עידית הייתה עקרה במשך 11 שנים, אני חושבת ובשנים אלו היא זכתה ללמוד את כל התורה הזו שהיא מנחילה לאלפי נשים. בכל מקרה- היא אמרה שכמובן שהיא שמחה שלמדה כ"כ הרבה תורה וזכתה להשתקע בעולם זה והיא מודעת לתרומה העצומה שיש בהיותה דמות כזו בציבור שלנו אבל היא אמרה שאם היו נותנים לה את זכות הבחירה האם ללמוד בשנים הללו או לזכות לחנך בהן ילדים- היא הייתה בוחרת בחיי המשפחה. והרבנית עידית היא הרבנית עידית. ויאיר- מה התאריך של היום הנכסף? שתף אותנו כדי שגם נשמח..... [ליצירה]
תגובות