[ליצירה]
הה הו הה הך
הכירוני המלח
משפשפ ומקרצף לסרוגין
סירה אכולת חלודה ותולעים
שורק לי בהנאה
על שאחיה זקנה בלה
אגביר ת'ווליום לשחקים
אוליי יבואו תלמידים
טפיף וטפף בדיסקוטק
וכיסי מלא כעת
קצת צבע מטאלי
אכסה בה מה שבא לי
מעשן מקטרת עננה
והוגה על עברה
מספרים היתה גברת
ורצו בה מי ומי
שובלה סילון קליל
ותזמורת עם חליל
אך היום הביטו בה
אפילו חלקי חילוף היא לא שווה
ואוליי קרב יומה
בו הים יבלע אותה
[ליצירה]
עניין של השקפה.
כשאתה צבור פחדים וכולך דמעות מרירות ועייפות אכזבה כעס וייאוש- גם רגעים קסומים כמו נהיגה בגשם, כשאתה בצד הנכון של השימשה,רואה איך המים שוטפים הכל- ושומע את הרעשים של טפיפת הגשם על הגג- יכולים להיות מדכאים.
[ליצירה]
בס"ד שוב- פשוט מדוייק לגמרי. לעבוד את ה' בשדה החשוך זו החוויה הבודדת ביותר שיש. ודוקא שם יש לנו בחירה חופשית, שם זה "ואמונתך בלילות", שם ב"ויוותר יעקב לבדו" מנצחים את הפחד הכי גדול- להיות לבד, לא להרגיש זמנית קרבת אלו-קים.ולהיות מוכן ליפול, כי יש חושך ולא רואים את הבורות, ולדעת שה' לא מקפיד עכשו על הנפילות כי הוא יודע שאתה רוצה אבל לא רואה, כי זה שדה חדש. מקווה שלא ייגעתי אותך עם הפרשנות האישית שלי- ושתמשיך בכל- בחושך ובאור.