בעזרתו.
לראות פרפר נמוג אל האור, טובל כנף בשובל זֹהר חיוור.
לראות מִזהב ערפל מתפזר ברשתית עד קצות ופרפר רווה-חיות כשיכור מסתחרר.
ולזכור-
כזאת היתה דמותי בעומדי לפניו.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איך רק תגובה אחת? משתפך, זה פשוט מטריף את השכל הכתיבה הזאת שלך, משתפך מזה, זה כפי שאת כותבת כמגע פרפר בכנף אור, או משהו בסגנון, ןבקיצור פשוט מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] ... יפה מאוד. מעביר את התחושה.. [ליצירה]
- [ליצירה] אחותי.. סחטיש עליך...[תמיד ידעתי שיש לך את זה..] -זאת עם השם שאהבת.. : ) נ.ב-לרגע חשבתי שכתבת לכבודי ת'יצירה.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאוד עמוק. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת. ליטוף של קסם הענקת לנו. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומשכר עד מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] מדויק. [ליצירה]
- [ליצירה] . מקפיצה!מקפיצה! לא מאמינה שרק עכשיו אני נתקלת בסיפור האדיר הזה.. (מלך כבר אמרתי) [ליצירה]
- [ליצירה] . היא בחושך כי העולם שכאן הוא לא העולם שלה. הדמיון זה המקום בו היא מרגישה שהיא באמת היא. איך עושים את זה? בעיקר עם פנדה, קצת גזירות וציורים. [ליצירה]
- [ליצירה] . ממממ..... יכול להיות שתהיה משהי שהיא קצת מהכל? כי עדיין אני מתקשה למקם את עצמי. [ליצירה]
- [ליצירה] . והחוסר-מסר לא מטריד אותי. יותר מציקה לי השאלה: ממתי לוקח יומיים לארוז? כאילו... י-ו-מ-י-י-ם-?????????????????????????!!!!!!!!! והשאלה מתגברת כשמודעים לעובדה שהעומד לפנינו שייך למגזר הזכרי. אם הוא היה איזה צפונבונית שצריכה לארוז את כוווווווווווווול המלתחה שלה והאיפור- הייתי מבינה. אבל מה כבר יש לו לארוז- מברשת שיניים? אכן שאלה קשה ונוקבת... [ליצירה]
- [ליצירה] ... כל- כך מוכר... אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] התכוונתי למשל. עדיין לא ניסיתי לתפוס פרפר אמיתי. רק בעדשת המצלמה. (אם ראית פעם נערה תמוהה שמתרוצצת במאה שערים עם מצלמה- זו הייתי אני. הפרפר לא הסכים לעמוד על התריס הכחול וניסיתי להכריח אותו) [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר פרחים תהיה בטוח שגם אני מתה לדעת מי זה האחד הזה, או לפחות לקבל רמזים... [ליצירה]
- [ליצירה] גֵמְפּירָתְךָ פּיבְּרָה טְרילוֹטֵי פְּריבוּלים בֵּחיצְקִי. גוֹ הָבּישְטָה דֵטְרימְפּוֹלֶי פּימְבְּרָמְתין אישְמָיי. לימְבָּפּ. [ליצירה]
- [ליצירה] * בושה ונכלמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שלך... [ליצירה]
- [ליצירה] . כבר יותר מדי דברים עצובים לערב אחד. הזכיר לי שבבנין שלידי עמדה אשה וצרחה לשפופרת הטלפון בקול צרוד, מותש, נואש כל מיני דברים שנורא לשמוע ("אני שונאת אותך, תעזוב אותי כבר, תפסיק להרוס לי את החיים אני אגזור את עצמי") וזה היה עצוב כי היא שנאה אותו ובכל זאת- לא יכלה לנתק לו את הטלפון מרוב תלות. באמת כבר עצוב מדי. [ליצירה]
תגובות