כּשאיני קַשוּבָה
גֶוי שָפוּף
עוסק בּבְדידי מעשים
מֶחַשֶב
חטאים.
אם רק ארים מבטי
לתוכי
אטווה כיסופיי בזרקור
שמיים פתוחים
אז אקרב,
אשוב
אליך.
טל רעות
-
"לפעמים אני ריקה מצבע, כמו ציור על מדרכה אחרי גשמים, ויודעת שעכשיו הרגע, להוליד מילים"
(אחינועם ניני)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] . קטע ממש מיוחד. אהבתי מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] הייי תשובה... אני אוהב את הרעיון הזה... [אבל מה עם מיכאל??? {סתתתםםם}] [ליצירה]
- [ליצירה] ממש יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] *. אבל ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] מסכימה לחלוטין עם קודמי. [ליצירה]
- [ליצירה] *****! ! [ליצירה]
- [ליצירה] זה איציק העכביש אציק ביציק בקיצור מה שהוא רוצה להגיד זה ש: "א ה ב נ ו " זאת היתה כנרת שקפצה על המקלדת .... אני רוצה לומר לך שיש לך ד"ש מז'וז'ו הנמלה ושפרסמתי יצירה חדשה .. חפשי באלמנה שחורה [ליצירה]
- [ליצירה] אלי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מה אתה עושה לי בתוך המחשב? לא חשבתי שתקח את הקטע ברצינות:-) ראית שלא הכניסו לך את השירים? אני מתקוממת! [ליצירה]
- [ליצירה] כל-כך נכון פתחת לי שערי גן-עדן עם השיר הזה. ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] . האמת היא שזה פתוח- איפה היא הייתה. לפי דעתי היא סתם נסעה לאנשהו (טיול או משהו בסגנון) ושם היא פגשה דמות ששינתה אותה. אבל זה באמת פתוח. לא יצא לי לשאול אותה מה זה באמת היה. אבל בכל מקרה- זה לא אומן... [ליצירה]
- [ליצירה] כל מילה שאומר רק תפחית מהיופי והעצמה של הסיפור העדין הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] . לאור העצב הרב שפוזר פה לא נעים לי לומר אבל- נקרעתי מצחוק. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] נושא אלומותיו- אין לי כח להגיב על כל מה שכתבת לכן רק אומר מספר דברים- התפיסה שלנו לגבי ספורת היא שונה בכמה מובנים. מבחינתי הסיפור, מעבר לגבולות הכתיבה, הוא אומנות, כמו לדוג' ציור. אני לא מנסה לכתוב דברים אמיתיים ודיאלוגים אמיתיים, לפחות לא במובן החיצוני של המילה. כשאני מציירת ציור אתה יכול לומר שזה לא הגיוני שהפרצוף שלה סגול, כי אין אנשים סגולים וזה גם לא הגיוני שהצוואר שלה כתום ובטח לא הגיוני שהיא מעופפת לה באוויר. זה באמת לא הגיוני אם מסתכלים על הרובד החיצוני אבל במובן הפנימי זה בדיוק מה שרציתי להביע כי המשמעות של הסגול בעיניי קשור ישירות למשמעות של הפרצוף בעיניי שקשור למשמעות של הכתום ושל הריחוף וכו'. אתה יכול לומר שזה לא באמת קיים אבל זה כן, במובן הפנימי של הכוונה. אצלי הסיפור הוא כמו ציור. זה לא משנה מבחינתי אם הוא יכול לחזור ככה בתשובה ואם האם יכולה להפתח כך. מהבחינה הפנימית זה מוכרח מן המציאות שכך זה יקרה. לגבי המקורות- מבחינתי הסיפור הוא לא התצורה המוגמרת. אני לא רואה את האידאל בלכתוב סתם סיפור נחמד. לפי דעתי הסיפור צריך לגעת בנקודות מסוימות שכולנו חווים אותם במובן כזה או אחר ועל גבי התשתית של הסיפור- להוסיף את ההתרחשות האמיתית שאחריו (כמו פסלי זכוכית חשופים). זו הסיבה שהבאתי את המקורות כי הסיפור אמנם נגמר אבל זה לא משנה. ההתרחשות האמיתית תקרה כשבאמת ניגע בדברים שעליהם הוא מדבר. אתה מצחיק, ברור שאני מביאה כאן את טל רעות. אי-אפשר לכתוב על משהו שלא חווית אותו או התמודדת איתו במובן מסוים. ואני מאמינה שאיכשהו כולנו מתמודדים עם הדברים האלה (בנתיבים שונים כמובן). אם יש לך בעיה עם הטל רעות הזו או עם התורה שהיא כותבת עליה- אתה מוזמן לא לקבל אליך את הדברים. הרבה מן הדברים שכתבת נובעים מהעובדה שלא פתחת את המקורות ולא למדת אותם. למשל- דיברת על הדרך בה חזר בתשובה. אולי במציאות זה לא יקרה אבל מצד הנפש שלו והאשיות שלו והדברים איתם הוא מתמודד- זה הדבר שהכי מתאים לו שבעולם. תפתח, תלמד ואח"כ תדבר. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך עצוב.. [ליצירה]
- [ליצירה] . זה יפהפה. קסום וטהור שכזה. מסוג המקומות שאתה חייב לעצמך לפעמים. [ליצירה]
- [ליצירה] . מה שכתבת לא נכלל בקטגוריית- "ביקורת" אלא ב"האשמות". שבוע מבורך גם לך. [ליצירה]
- [ליצירה] ... גם אני מצטרפת לכתוב מעליי אבל לפי דעתי גם ההקדמה הרסה קצת. זה מוזר להיכנס לסיפור שלפניו הקדמה של האדם האמיתי שלא קשורה לתוכן... אבל יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] . אני כבר מתארת לעצמי איזה מן ילד היית. בטח היית מהשדונים האלה שכל היום מביטים סביב בעיניים סקרניות ותחמניות ומחפשים במה אפשר לגעת ולחקור ולהחביא ולשחק ולפרק וכו' ושתמיד מלאים במן רוח פרצים כזו שלא נותנת מנוח לאנשים סביבם (היו לך נמשים? כי תמיד הלחיים שלהם זרועות נמשים שובבים) ותמיד הם מסתובבים בשיער פרוע ובגדים מרושלים ובדחף עצום להפגש עם משהו חדש. והכי חשוב- ברגע שאחד מהמבוגרים מניח עליהם עיניים בדיוק כשהם עסוקים בתעלול נוסף- הם מעלים על פניהם ארשת תמימה וטהורה כזו והם נדמים כילדים ציתניים ביותר שכל מאווה-ליבם הוא שהוריהם ישבעו מהם נחת. וכמובן שהמבוגר מחייך אליהם מדושן עונג ומחפש קרבן אחר. (ושניה אח"כ הם חוזרים אל מעלליהם). [ליצירה]
- [ליצירה] * בושה ונכלמת שזו הפעם הראשונה שאני קוראת דברים שלך... [ליצירה]
תגובות