אשכרה הזכיר לי תמונה שצילמתי באיזה שהוא פארק בארץ... אפילו מאותה זווית ממש משו מגניב... [אפילו הזאת בחנות רשמה על זה 'יופי!'...]
סח'ה אחותי!
הצטרפת ברגעים אלה לרשימת האנשים המכובדים שהייתי שמח לתלות אותם על הקיר אצלי בחדר, אילו היה מקום לאיזו שהיא תמונה.. [יותר מדי ארונות וחלונות...]
{טוב לא אותם ממש... את היצירות שלהם...}
הייתי מבקש עותק, ברם פעולת ההעתקה לא תשכפל את החספוס של הצבע המקורי, שנותן פה כל כך הרבה... [לא כמו ציור בעפרון או בעט שאין לו חספוס וכדו' אז אין בעיה לשכפל...]
מה גם, יופי המסגרת מסביב! גם שחור, גם תלת מימידי... נראה ממש כמו איזה אפקט מהפוטושופ... איך צייר את זה ככה?
כמאמר ה"ה אדם הצחי הי"ו:
"וואלק? יפה..."
סוערה, שכשרונות כגון הנ"ל מעודדות אותה לגנוז את הזוטות שהוציאה תחת ידיה ולהגר לגוואטאמלה.
או לפחות להתחבא מתחת לשטיח הירוק של ביבל...
[ליצירה]
הממממ
אשכרה הזכיר לי תמונה שצילמתי באיזה שהוא פארק בארץ... אפילו מאותה זווית ממש משו מגניב... [אפילו הזאת בחנות רשמה על זה 'יופי!'...]
סח'ה אחותי!
הצטרפת ברגעים אלה לרשימת האנשים המכובדים שהייתי שמח לתלות אותם על הקיר אצלי בחדר, אילו היה מקום לאיזו שהיא תמונה.. [יותר מדי ארונות וחלונות...]
{טוב לא אותם ממש... את היצירות שלהם...}
הייתי מבקש עותק, ברם פעולת ההעתקה לא תשכפל את החספוס של הצבע המקורי, שנותן פה כל כך הרבה... [לא כמו ציור בעפרון או בעט שאין לו חספוס וכדו' אז אין בעיה לשכפל...]
מה גם, יופי המסגרת מסביב! גם שחור, גם תלת מימידי... נראה ממש כמו איזה אפקט מהפוטושופ... איך צייר את זה ככה?
[ליצירה]
[ליצירה]
...
כמאמר ה"ה אדם הצחי הי"ו:
"וואלק? יפה..."
סוערה, שכשרונות כגון הנ"ל מעודדות אותה לגנוז את הזוטות שהוציאה תחת ידיה ולהגר לגוואטאמלה.
או לפחות להתחבא מתחת לשטיח הירוק של ביבל...
[ליצירה]
אורי, אורי עמירם
מה עיני רואות עכשיו?
עוד שרשור ארוך הוּרם
כמו בפנקייקס של מירב
ואתה וממזי שוב
מתווכחים ללא פשרה
בלי לכתוב מידע חשוב
משתלטים על כל צורה
רק פריט שוּנה ודאי
ממז אינו עוד בצבא
לא קצין ולא טוראי
כל היום לומד תורה
ואתה-כותב דואטים
מלך פה על המקצב
משורר עם קומפלימנטים
בל נשכח-אב למירב
ומדוע מתחנפת?
זאת לבך לך גם שח
הו, סיבה אחת דולפת
האם יש למירב גם אח?
או בןדוד, שכן נגיש
ידיד קרוב ואף מכר
הימצא עכשיו פה איש
לזאת המחכה מכבר?
קצת גבוה ובהיר
אפשר שחום ומתולתל
שקולו- קול של זמיר
ובוגר- לא מהוּתל!
רגיש חייכן, נטוּל מגוֹר
חכם, מלא בהשכלה
שלא ישכח תמיד לסגור
את המכסה של האסלה
ואיך שכחתי- זה מצחיק!
(או שאולי איום נורא)
שיהיה צדיק-צדיק
לומד לו כל היום גמרא
רק שלא יהיה קרח
(נפשי לזאת כה הומיה!)
שבשבילי יוריד ירח
ובמקומו יציב פֵיָה
שאת הקשת לי יתפור
בצבע, צליל וצחוק נעים
ובמבע עיניו טהור
יאהב אותי ללא תנאים
ובכן, כפי שאתה סבוּר
אין לי כה הרבה דרישות
אז אנא- מצא לי ת/בחור
כי דודותיי כבר נואשות
ואם במשימה תצליח
ליתמצא בחור רגיש
מגן עדן , זאת אבטיח
תקבל לך גם שליש
על דלתך נקבע אז שלט
"אורי עמירם- שדכן"
וחבורת בנות בוהלת
תמסור לך את ייאושן
[ליצירה]
.
כן, אני מניחה שאתה צודק אבל זה בעיקר קשור לסוגי אנשים. לאו דוקא כל מי שלא אוהב פשוט לא המריא מעבר לחשבונות המצומצמים, יש אנשים שזה באמת סוגר אותם וחונק. יכול להיות שיש הרבה מעבר אבל עצם ההתעסקות בחישובים ופרטים מגבילה את הכמהון שלהם ללא יודעת מה.
[ליצירה]
.
דנה- הדברים האלה לא מיותרים בשלב ה'נַעַרי' של החיים אך מגיע זמן בו הנפש כבר בשלה לשלב הבוגר יותר והרגש רוצה להרעיף עצמו על המקום שנכון לו עכשיו.
בשלב הביניים הזה בו הרצון הבוגר עטוף בחיצוניות הבוסרית עדיין- הרגש מתבזבז (בין היתר) כי הוא כבר לא מסתפק בדברים בהם מימש עצמו בעשרים השנים האחרונות אך זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
כמובן עד שההוא יבוא ויאמר
וערוגית- אני לא חושבת שזה גורם לאדם להיות פחות שלם, רק קצת מבולבל.
תגובות