[ליצירה]
ושכחתי גם להגיד שאני אוהבת את השפה למרות התנודות במשלב (אני מניחה שזה קורה, כשאתה מסתכל אחורה על הילדות וחושב במילים של גדול אבל זוכר גם איך חשבת כשהיית קטן, אז אולי דווקא בגללם)
ואת הדמויות של ההורים, שהן אמינות באופן נדיר.
קצת הפריעו לי הדמויות הסטריאוטיפיות של המורה המושלמת והאחות המעצבנת, אבל אולי זו גם נגזרת של חשיבה של ילד קטן...
[ליצירה]
כמה מילים בודדות לא היו לי מובנות כל כך(פרוסטציקלינים?), אבל זה נחמד לתאר תהליך רפואי וקר כזה באופן שנותן נופך אחר לניתוחים ולכל האינפוזיות למיניהן.
הדימויים יפים בעיניי. מי כתב?
[ליצירה]
..
חמווווווד! אגב, פשוט לכי יומאחד לגן ותלמדי את הגננת את הסוף הנכסף. חוצמזה, רציתי לתקן נקודה מאד בסיסית: בטהובן הוא המוסיקאי ה א ח ר ו ן שאפשר להגדירו נוגה!! אני מוחה בתוקף! זה מה שקורה כששומעים רק את החלק הראשון של סונטת אור הירח..
[ליצירה]
אני לא יודעת אם לשפוט את האמינות על פי ההקשר בין המשפטים שילד הביא, מה שכן הפריע לי זאת המיידיות בדו-שיח לעלות את הנושא הרגיש הזה, מה שבעיני מערער את האמינות. אחרי היכרות של כמה דקות ,ספק בעיני אם מישהו היה מעלה את זה כך לשיחה.
[ליצירה]
למרות שיש לך כח חזק במינימליזם, בשיר הזה חסר לי משהו. סיימתי את השיר מספר פעמים בתחושה שנשמט לי חלק בין הגיהינום למרות השחורות.
כל הכבוד על הניקוד, זה מעלה כל שיר בכמה דרגות.. :)
[ליצירה]
אני חושבת שלא רלוונטי לדון על הבנות פוליטיות בשירה. ילד קורא את המציאות ככה, ולכן הדימויים נכונים עבור הפרשנות ש ל ו.
קצת מציקה לי השורה- יהודים הם תמיד הצד המגורש..וכו'. איכשהו זה קצת זר לי באוירה הכללית.
סוף נפלא.
[ליצירה]
אני לא חושבת שיש הצדקה לבעירה, ואלי גם לא לסנה. סנה בתפיסתי זה שיח נמוך הקרוב לקרקע, ופה אתה מעלה את הצופה לשמים מה שיוצר תדמית קרובה יותר לעץ, אולי.