ברגע לפני פריחתה
אמרה נשמה לאדם:
ראה חייך
מה הם
משעולי סבכים שאתה יצרת
מעשה ידים כלה והולך
דם יזע עמל ודמעה
צעקה
התנוונות
קמילה
ואני..
הייתי כשצעקת
הייתי.כל העת
ועתה?
אתה.
לפני מיתה
תאיר ארץ
-
עדיין מחפשת את המילים שלא נהגו עוד מעולם
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אצלי זה מופיע בסדר גמור.. זה תלוי במחשב, אני חושבת. [ליצירה]
- [ליצירה] זתומרת שהחומר האנושי הנ"ל חי עם מה שיש? [ליצירה]
- [ליצירה] כדי שלא תרגיש מפוספס,ממזי, אעדכנך שזכיתי ביורש עצר קטן, או במה שנבחר ברוח הקודש (כך אומרים..) שייקרא הדר. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לילד וחתלתול.. אהבתי מאד את הדימויים המדויקים האלה [ליצירה]
- [ליצירה] שמץ קטנוניות עולה בי..זה קרה באמת? [ליצירה]
- [ליצירה] אויש, איזה נהדר להיתקל ביוזמות מתוקות כאלו. גמני רוצה לתלוש.. [ליצירה]
- [ליצירה] מאד השתעשעתי.. [ליצירה]
- [ליצירה] ממזר, מצויין. ממש טוב. השלבים בהם אתה מושך עוד ועוד למטה נדמים קצת צפויים כשמגיעים לקניון, אבל הולמים מאד כשמגיעים לסוף. יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיר.. תודה על ההמלצות! [ליצירה]
- [ליצירה] ממ... בד"כ אני מעדיפה שלא להסביר שיר, אולי זאת החשיפה האמיתית יותר ואולי זה פשוט מורכב יותר ל ה ס ב י ר שירה. הרעיון של השיר מדבר על השיכרון המדברי (ויסכימו איתי כל חובבי הציה..) יש פה מן משל, של מפגש של אדם ואדם מול מפגש של אדם עם מדבר. חיבור בין אנשים כמוהו חיבור קרוב ובלתי אמצעי עם אדמה, והטבע בכלל. הצבעים, למשל, מתיחסים במדבר למפגש הקרקע היבשה עם המים, מול מפגש אנושי בו הנקודה המשמעותית ביותר היא מפגש עיניים. השיבולים היבשות, ובכלל צמחיה מדברית, מסמלת בעיני פן אנושי של כח שורד ועקשני. היום זה סוג של זן נדיר.(אם נתיחס לזה רוחנית, אידיאולוגית, דתית..) הסיום, "ההתפכחות" היא יותר סימן שאלה מאשר קביעת עובדה- בדוגמה קצת קיצונית יותר, אולי נוכל להגיע לטראנס רוחני, לשיכרון חושים לקירבה בלתי אמצעית, גם בחיים הפשוטים והרחוקים מן המדבר. [ליצירה]
