שְכְּבַר גָדַלְתָּ,
ואצבעותי מלטפות קפל אחר קפל
בסרבל כחול וחולצת
פסים ירוקה.
תנועותיךָ עודן חפונות
בבגדיך הקטנים
שנטמנים אחד אחד
באדמת זכרוני,
כבר
שמונה ירחים משבקעו חייך
והימים מדשנים את גופך הקטן.
גְּדַל, ילדי.
ומלבושיך הזעירים כעדים יהיו לי
לרגע הולדתי,
לחיי
תגובות